° , ש"נ, — שה"פ מן הִתְנַעֵר, א) היות נער: ואחריו שִׁנֵּי ההתנערות והם אחר האמץ וצמיחת השנים קודם הבגרות (קאנון א א, במזגי השנים). — ב) פעולת תנועה לקום וכדומה: הנה כבר יקרה נפילה או הכאה על הכבד וכו' וזה יתקנהו חבוט והתנערות עם התיצבות (קאנון ג יד ג כא).