° ש"נ, – שה"פ מן הִתְנַכֵּר, א) הראות נכרי וזר: כל אלה ענין התנכרות וזרות (רד"ק, שרש זור). שהטומאה ההיא תדבק בך לא מאהבתה אותך רק להאבידך וכל מה שתאהבנה תגדל התנכרותה אליך (רד"ק, שרש זור). – ב) התחפשות שלא יכירהו אדם: ואחריהם קם עמוד העולם יסוד תורתנו מהר"ר שלמה בר יצחק המכונה רש"י איש שלם מאד וגלה ז' שנים באשכנז וריפת ותוגרמה ופרס בהתנכרות לראות אם פירושיו מסכימים לדעת הישיבות האחרות (רד"ק, שרש זור). ואפשר שלא היה התנכרותו (של יוסף עם אחיו) דבר אחר אלא שדבר אתם קשות להבהילם כדי שלא יהיה להם שהות ולא מנוחה להכיר בו ר"י אברבנאל מקץ). – ג) כְּפִירָה: וכנה ההתנכרות והכפירה על שמו יתברך לא עצמו (רד"ק, שרש זור). ושומם כלם מטבע האפשר והתנכרות הסבות המוחשות (רד"ק, שרש זור).