° , ש"נ, — שה"פ מן הִתְנַחֵם, א) התחרטות: כדי שלא יהיה בענין כעין התנחמות וכעין פתוי והסתה (ר"ש א"ת, יקוו המים יו). — ב) תנחומים: שמצד יראת שמים לא קבל (יעקב) ההתנחמות מהם יען ראה שבעונו מת (ר"י אברבנאל, וישב).