הִתְנַצְּלוּת

° ש"נ,  – שה"פ מן הִתְנַצֵּל, במשמ' הסרת האשם ממנו, Entschnldigung; excuse: שיחסו ענין אלהי על מה שעשו בידם ורצונם מבלי מצות האלהים ויש להם התנצלות במה שקדם מהמחלקת ביניהם (כוזרי א צז).  ואני אנצלנו ההתנצלות האמתי לפי מחשבתי שהוא לא הזיד על שבועתו אך ברוב סכלותו לא ידע ולא הבין (כוזרי א צז). ורציתי בזה אצל מי שיגיע כתבי אליהם להתנצל התנצלות מבוארת (כוזרי א צז). ואם יעלה בדעתך שמאמין ההגשמה יש לו התנצלות בעבור שגדל עליה או לסכלותו וקוצר השגתו כן ראוי שתאמין בעובד ע"ז (כוזרי א צז). שהוא נאמר דרך התנצלות על חשד הנראה בדבריו (כוזרי א צז).  אמנם ההתפעליות הם רשומים נפשיים כמו הרחמנות והבושת והכעס מדבר שראה ושובו ממנו בשמעו ההתנצלות (כוזרי א צז). תם ונשלם כתב ההתנצלות שבח והודאה לאל (כוזרי א צז). אהרן מתנצל למשה ואמר לו אל יחר אף אדוני וכו' וזהו ההתנצלות של אהרן טען כי לא אמרו לי רק שאעשה להם אלהים (כוזרי א צז). שהמזמור הזה נראה מיוסד על התנצלות מהימים אשר היה מתחבר אל אנשי דמים ומרי נפש (כוזרי א צז). ואין לדיין הרשע הזה התנצלות במה שאמרו העדים שהיה נראה להם שאמר זה מרוב כעסו (כוזרי א צז). ולמד הכתוב התנצלות על אברהם למה עשה את הדבר הזה (כוזרי א צז).  כי לא ראתה אביגיל  למצא התנצלות לנבל כי אם בהעתקת העון (כוזרי א צז). אם אתנצל בדבר כולל כמו שאומר חטאתי מחמת הבחרות או מחמת הכעס או מחמת החשק שזה התנצלות הוא כולל לכל דבר (כוזרי א צז). וקבל התנצלות מי שיתודה אליך (כוזרי א צז). והמודה מחול חטאו וההתנצלות  קבל (כוזרי א צז). שיש ליהודי התנצלות מה (על מה שהוא מלוה ברבית) כי מי הכריחו לנוצרי שיקח מיהודי ברבית (כוזרי א צז). ואין לכם התנצלות אלא סכלות שלכם (כוזרי א צז).  אבל יש לכם התנצלות שאם לא שמעתם בקול אֵל איך תשמעו בקולי (כוזרי א צז).  ואחרי הציעי דברי התנצלותי אלה למעיינים בספר הזה אשר בגללם כתבתי הפתיחה הזאת בראשו כי לא להתגדל וכו' אחל בהעתקת הספר (כוזרי א צז). התנצלותי על החיבור הזה מבואר משני פנים (כוזרי א צז). כשיחטא איש לאיש ויוכיחנו במסתרים יתנצל לפניו ויתקבל התנצלותו וישלם עמו (כוזרי א צז). הנה א"כ הביא שלש טענות להתנצלותו (כוזרי א צז). ענה הגזבר ואמר להתנצלותך אדרוש ואחקור בדבר (כוזרי א צז). וכי ינצל אליך או יבקש מחילה עבור על פשעו וקח התנצלותו (כוזרי א צז). והדבר ברור כי לשוא הם מתנצלים שהרי הם אינם מתיחדים בענין אחד בדרכי התנצלותם רק הם חולקים בתחבולותיהם לזכותם (כוזרי א צז). – ומשל: התנצלות 1 מהריב מזכרת עון (עמר השכחה).



1 בערבית: אמדאת אלע'דר תד'כיר אלד'נב.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים