° ש"נ,  —  שה"פ מן הִתְנַצֵּל, במשמ' הסרת האשם ממנו, Entschuldigung; excuse: שיחסו ענין אלהי על מה שעשו בידם ורצונם מבלי מצות האלהים ויש להם התנצלות במה שקדם מהמחלקת ביניהם (כוזרי א צז).  ואני אנצלנו ההתנצלות האמתי לפי מחשבתי שהוא לא הזיד על שבועתו אך ברוב סכלותו לא ידע ולא הבין (כר"ש א"ת, פי' מלים הזרות שבמו"נ). ורציתי בזה אצל מי שיגיע כתבי אליהם להתנצל התנצלות מבוארת (אלחריזי, מוסרי הפלוסופים). ואם יעלה בדעתך שמאמין ההגשמה יש לו התנצלות בעבור שגדל עליה או לסכלותו וקוצר השגתו כן ראוי שתאמין בעובד ע"ז (כמו"נ א לו). שהוא נאמר דרך התנצלות על חשד הנראה בדבריו (הקד' מלמד התלמידים).  אמנם ההתפעליות הם רשומים נפשיים כמו הרחמנות והבושת והכעס מדבר שראה ושובו ממנו בשמעו ההתנצלות (אמו"ר א א). תם ונשלם כתב ההתנצלות שבח והודאה לאל (ידע' בדרשי, סוף אגר' ההתנצלות). אהרן מתנצל למשה ואמר לו אל יחר אף אדוני וכו' וזהו ההתנצלות של אהרן טען כי לא אמרו לי רק שאעשה להם אלהים (רמב"ן, שמות לה א). שהמזמור הזה נראה מיוסד על התנצלות מהימים אשר היה מתחבר אל אנשי דמים ומרי נפש (ר"ח קרשקש, אור ה' ב א א). ואין לדיין הרשע הזה התנצלות במה שאמרו העדים שהיה נראה להם שאמר זה מרוב כעסו (שו"ת ריב"ש רנא). ולמד הכתוב התנצלות על אברהם למה עשה את הדבר הזה (ר"י אברבנאל, לך לך).  כי לא ראתה אביגיל  למצא התנצלות לנבל כי אם בהעתקת העון (נופת צופים א ז). אם אתנצל בדבר כולל כמו שאומר חטאתי מחמת הבחרות או מחמת הכעס או מחמת החשק שזה התנצלות הוא כולל לכל דבר (שם ב י). וקבל התנצלות מי שיתודה אליך (פניני המליצ', גנזי פט"ב גורלנד ד). והמודה מחול חטאו וההתנצלות  קבל (שם). שיש ליהודי התנצלות מה (על מה שהוא מלוה ברבית) כי מי הכריחו לנוצרי שיקח מיהודי ברבית (שבט יהודה ז). ואין לכם התנצלות אלא סכלות שלכם (שם ח).  אבל יש לכם התנצלות שאם לא שמעתם בקול אֵל איך תשמעו בקולי (שם).  ואחרי הציעי דברי התנצלותי אלה למעיינים בספר הזה אשר בגללם כתבתי הפתיחה הזאת בראשו כי לא להתגדל וכו' אחל בהעתקת הספר (פתי' ר"ש א"ת למו"נ). התנצלותי על החיבור הזה מבואר משני פנים (רמב"ן, הקד' למלחמ' ה'). כשיחטא איש לאיש ויוכיחנו במסתרים יתנצל לפניו ויתקבל התנצלותו וישלם עמו (ס' החינוך, מצוה רלט). הנה א"כ הביא שלש טענות להתנצלותו (ר"י אברבנאל, שופט' יב ג). ענה הגזבר ואמר להתנצלותך אדרוש ואחקור בדבר (שו"ת ר"נ גירונדי ג). וכי ינצל אליך או יבקש מחילה עבור על פשעו וקח התנצלותו (ר"ש אלעמי, אגר' מוסר). והדבר ברור כי לשוא הם מתנצלים שהרי הם אינם מתיחדים בענין אחד בדרכי התנצלותם רק הם חולקים בתחבולותיהם לזכותם (ג"ע לר"א הקראי, קדוה"ח ד). – ומשל: התנצלות1 מהריב מזכרת עון (עמר השכחה).