° ש"נ, – שה"פ מן הִתְנַשֵּׂא,  א) עצם שה"פ: ותשאל עוד ותאמר ומה תכלית ההתנשאות מן הארץ ותענה להגדיל היושב בעין מי שיראהו (מו"נ א סט). עד כאן תגיע (הים) ולא תוסיף וכאן תיבש גאות והתנשאות גליך (מו"נ א סט).  – ב) בהשאלה: וההתנשאות הוא שיתכבד האדם יותר מן הראוי לו (מו"נ א סט). כי עיר פרא אדם יולד ואין לאכך במקור המודפס, צ"ל 'לו' - הערת פב"י יתרון והתנשאות על הבעלי חיים בפעל בעת צאתו לאויר העולם אבל יש לו עליהם יתרון בכח להטיב במעשיו ולהוציא מה שבכחו אל הפעל ולהכיר מעלת האדון ואם ייטיב מעשיו יהיה לו התנשאות עליהם (מו"נ א סט). ההתנשאות הוא מי שישא נפשו יותר מהראוי לה ויכבדה למעלה מחקה ((מו"נ א סט). ומזה יתחייב שמוט עשו נמשך מהתנשאות יעקב משום ורב יעבוד צעיר אבל מוט יעקב לא ימשך בעצם מהתנשאות עשו (מו"נ א סט). ההכנעה הוא מאמר כאשר נפחית מן הטוב אשר נמצא בנו וכו' בין שיהיה טבעי או נקנה לברוח מההתנשאות (מו"נ א סט). ועמדו שנים רבות שלא לבשו בגד יקר ולא הראו שום התנשאות (מו"נ א סט). שהוא ית' מתעלה ומתנשא נפרד ונבדל מכל הדברים כלם כי הוא יתב' ההתנשאות הגמור והמוחלט (מו"נ א סט). אמנם מתנשא על כלם בהתנשאות האמור יאציל בשוה לכלם (מו"נ א סט). כי גדולת העם הזה והתנשאות מעלתו תלוי ועומד בהיותו עם חכם ונבון (מו"נ א סט). בלעדי החכם אשר ינוסה ויבחן לעיני המלך וגדוליו וחכמיו לא יצליח איש לעלות במרומי המעלות וההתנשאות להיות לו מהלכים בין גדולי ורגעי ארץ (מו"נ א סט). למען יתרחקו מרדוף אחרי ההתנשאות והגאות (מו"נ א סט). וכל נסיעותיו היו בפשיטות כדרך אנשים פשוטים בלי שום התנשאות ובלי שום פרסום (מו"נ א סט).