° ש"נ, —  שה"פ מן הִתְנַשֵּׂא,  א) עצם שה"פ: ותשאל עוד ותאמר ומה תכלית ההתנשאות מן הארץ ותענה להגדיל היושב בעין מי שיראהו (מו"נ א סט). עד כאן תגיע (הים) ולא תוסיף וכאן תיבש גאות והתנשאות גליך (הקד' פי' יציר', מיוח' לראב"ד).  —  ב) בהשאלה: וההתנשאות הוא שיתכבד האדם יותר מן הראוי לו (ח' פרק' להרמב"ם ד). כי עיר פרא אדם יולד ואין לו במקור נדפס 'לא' יתרון והתנשאות על הבעלי חיים בפעל בעת צאתו לאויר העולם אבל יש לו עליהם יתרון בכח להטיב במעשיו ולהוציא מה שבכחו אל הפעל ולהכיר מעלת האדון ואם ייטיב מעשיו יהיה לו התנשאות עליהם (העקרים ג טו). ההתנשאות הוא מי שישא נפשו יותר מהראוי לה ויכבדה למעלה מחקה ((מאזני צדק אלגזל' 106). ומזה יתחייב שמוט עשו נמשך מהתנשאות יעקב משום ורב יעבוד צעיר אבל מוט יעקב לא ימשך בעצם מהתנשאות עשו (ר"י אברבנאל, תולדות). ההכנעה הוא מאמר כאשר נפחית מן הטוב אשר נמצא בנו וכו' בין שיהיה טבעי או נקנה לברוח מההתנשאות (נופת צופים ד מח). ועמדו שנים רבות שלא לבשו בגד יקר ולא הראו שום התנשאות (שבט יהודה ז). שהוא ית' מתעלה ומתנשא נפרד ונבדל מכל הדברים כלם כי הוא יתב' ההתנשאות הגמור והמוחלט (שעה"ש לר"א אירירו ה יב). אמנם מתנשא על כלם בהתנשאות האמור יאציל בשוה לכלם (שם יג). כי גדולת העם הזה והתנשאות מעלתו תלוי ועומד בהיותו עם חכם ונבון (נפוצות יהודה לגט). בלעדי החכם אשר ינוסה ויבחן לעיני המלך וגדוליו וחכמיו לא יצליח איש לעלות במרומי המעלות וההתנשאות להיות לו מהלכים בין גדולי ורגעי ארץ (שבי"ע ג, הודו). למען יתרחקו מרדוף אחרי ההתנשאות והגאות (אהר' תורניר, בה"ע תקפ"ט 32). וכל נסיעותיו היו בפשיטות כדרך אנשים פשוטים בלי שום התנשאות ובלי שום פרסום (מגיד שיחות יד).