וָהוֹג
° 1, ש"ז, מ"ר וְהוֹגִים, סמי' וְהוֹגֵי, — יוקד, לוהט, ובהשאלה: כי הומי המולה בהגה יהודוך, כי וְהוֹגֵי2 ותיקיך בועדם יועדוך (יוצר יוה"כ, כי אדוקי).
1 בערב' וִהַאג' وؚهاج מן וַהַג' وؘهج יקד.
2 פרשו המפרשים ישראל ההוגים בתורה שדבריה ותיקים. ע"כ, אך זה פרוש דחוק, כי הוָו בתחלת והוגי יתרה, וכמו"כ דחוק ליחס התאר ותיקיך לדברים. ויותר נראה כי וָהוֹג הוא תאר, ע"מ פָּעוֹל, כמו ועודי ועד בפיוט מלך עליון ומקורו בהתאר והאג' בערב' במשמ' היה יוקד ולוהט, והתאר ותיקיך מוסב לישראל, ור"ל הותיקים הלוהטים, כמו כל ותיקי בפיוט מלך עליון, והמליצה דומה ממש להבית הראשון של פיוט זה: כי אדוקי אש באימה יאפדוך, שנאמרה על המלאכים. ואין לתמוה מאין לקח הפיטן מלה זו, כי אולי היתה ידועה לו גם ממקורות אחרים מלבד לשון הערבית.