וִעוּד

* ש"ז, — שה"פ מן וִעֵד: כמה ויעודין ויעדתי בכם אהל מועד וגלגל ושילה ונוב וגבעון ובית עולמים שנים מד"ר איכה, מה אעידך. — ואמר הפיטן: ומי חפץ חיים ולעד לא ישכל, ויעוד מצותי האזינו וחיו כל יודעי דעת ושכל אזהר' ר"י ברצלוני, מצות עשה. — איכה הגת בהגיונך, להדוף ביד הוללים המוניך, ולא זכרת וִעוּד ותק וסת אשר ועדת לועודיך קינ' לת"ב, איכה אצת. גדלתך בעליונים, דתך בתחתונים, הודך בעליונים, וִעוּדְךָ בתחתונים יוצר יוה"כ, אמונתך.  אדיר בְּוִעוּדוֹ, ברום ובתחת הודו, גלה אור לעבדו מוסף יוה"כ, מעשה אלהינו. יעלה זכרוננו מערב, ויבוא וִעוּדֵנוּ מבקר מער' יוה"כ, יעלה תחנוננו. אי כה טוב כשלח גאול עבדיך, כה תאמר לשלח עם לעבדך, והן עתה ישבו בוגדים בבית וִעוּדֶיךָ שם, אי כה.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים