§ ורוד, ת"ז, לנק' וְרֻדָּה, ורודה, — מגוַן הורד, נהוג בדבור העברי בא"י, והשתמשו בו בספרות: היא לבשה שמלה ורֻדה (לוח א' מ' לונץ, תחת השקד).