°, פ"י,  – כמו יָעַד: נשמת עניים משתוממים מיום אשר נסו צללי תועדך דובר צדק (סליח' שבת שמעו, נשמת ילדים). מאין כמוך בועדך להקוות זדוני שחץ (יוצר יוה"כ, מאין כמוך).  – ופָעוּל: נשמת ועודים אלי גיל במורא (פיוט נשמת אחוזים, בקונט' הפיוט' סא). העת יושבת בגנים קול קלוס לותקה, וְעוּדִים חברים מקשיבים מחשים דממה דקה (יוצר לשבת תשובה, האזינו). ביום זה אכלו מצה וצלי היותם על ישועת אל וְעוּדִים, ביום זה שמעה אזנם בשורות ואזני צר מלאות קול פחדים (פזמ' לפסח, תנו תודה).  אך הוגים לענות עניניך, כי אתה רחום לכל פעל, אך וְעוּדִים בנצוח לנגנך, כי אתה רחום לכל פעל (יוצר יוה"כ, אך אתים). נשמת וְעוּדִים בארצות שבים, שרידיך פזוריך ירוממוך בעת תשיבם לצבי עדים (יוצר לש"ת, נשמת). כל וְעוּדֵי ועד בישר מיפים, כל ותיקי וסת בכשר מכללים (יוצר ב רה"ש, כל שנאני). אין כמוך בהמוני מעלה, ואין כמעשיך בִּוְעוּדֵי מטה (יוצר יוה"כ, אין כמוך). אז היתה הנָית סֻכו בִּוְעוּדֵי ועד, בהוגי המֻלה, בדמומי דקה (יוצר א סכות, אז היתה). – ואמר המקונן: איכה הגת בהגיונך להדוף ביד הוללים המוניך, ולא זכרת ועוד ותק וסת אשר ועדת לִוְעוּדֶיךָ (קינ' לת"ב, איכה אצת).

פִע', *וִעֵד, – כמו קל: כמה ועודין ויעדתי בכם אהל מועד וגלגל ושילה ונוב וגבעון ובית עולמים שנים (מד"ר איכ', מה אעידך). ויזכר לפניך צדקת התם, וִעֵד אהליך ובכסאך נחתם, וחלצני מפשע ומעון נכתם (יוצר א' ר"ה, מדבר בצדקה). יען וִעֵד סוסי פלדות, כמו רוכבים שנוסי לפידות, מופת הראת בתוך עיר נכבדות, (יוצר שבת א חנכה, אודך). איכה הגת בהגיונך להדוף ביד הוללים המוניך, ולא זכרת ועוד וסת אשר וִעַדְתָּ לועודיך (קינ' לת"ב, איכה אצת). המון חיל שעיר, להקתם ככלה להסעיר, קול שאון מעיר, וִעֲדוּ לקרן אפלה, בכבוד נוצרי להתהללה, והנה חשכה גדולה (יוצר שבת לפני שבוע', אלהים). עשוי למועדים, ערכיו מיועדים, עבורו מְוַעֲדִים, עדה ועדים (יוצר שבת ור"ח, אילת השחר). הצלתו מאור כשדים, גננתו בעמק השדים, וִעַדְתּוֹ שכרך הרבה מאד, ותקתו עושר וכבוד (סליח' ג' עי"ת, איתן). – ובהשאלה: בגשמי ועד טוב תְּוַעֵד אדמה (תפי' גשם להוש"ר).

– פֻע', °וֻעַד: פסח וֻעַד לשפט מרשיעים, ולהעלות לציון מושיעים (מער' ליל א' פסח). ווּעַד במוהר וקדושין וגם בכתבה לך ולעזרך והם ברור זבדיך (קינ' לת"ב, ציון צפירת). ברוחו שפרו שבעתים ויחדיו עמדו, ברוח פיו כל צבאיו ווּעָדוּ, התהללו בשם קדשו והודו (אל אלהים, שבת לפני ר"ה). לוהקנו ווּעַדְנוּ זקנים ונערים, בבית תפלה מקדש מזערים (סליח' ג עשי"ת, שחרנוך). 

– הִתפ', *הִתְוַעֵד: ומנין להתועד בי' זקנים שנאמר החכמה תעוז לחכם מי' שליטים אשר היו בעיר (מד"ר שמות טו). עתיד אני להתועד להם ולהתקדש בהם (שם במד' יד). אוציא את בני אהרן שלא נתועדו בדבור עם משה ולא אוציא את אהרן עצמו שנתועד בדבור עם משה (שם). בבית שאתה מתוועד בו שמו אותותיהם אותות (רש"י גטי' נו:). בית הועד מקום שתלמידי חכמים מתוועדין שם ללמוד תורה (הוא, סנה' צז.). פעם אחת נתוועדתי עם זקן אחד בעל שיבה (ספר הקנה, ענין ודוי). שכשירצו להתקבץ החכמים ולהתועד יהי ביתך מוכן לזה (רשבצ"ד, מג"א א ד). לצים המתועדים יחד לדברים בטלים (פלא יועץ, דבור).