וִתּוּר
* ש"ז, מ"ר וִתּוּרִים, — שה"פ מן וִתֵּר: ר"א אומר אפילו ויתור אסור במודר הנאה (נדר' לב:). חג היה וניסוך המים היה וויתור במה היה (נדר' לב:). אין להם ויתור (נדר' לב:). ויתור זהו כגון שלקח מדה של תפוחים בפרוטה ולאחר שמדד לו המדה מוסיף לו שתים או ג' (נדר' לב:).