*, ש"ז, מ"ר וְרִידִים, – אחד מעֹרקי הצואר, Halsader; veine jugulaire; jugular vein: השוחט אחד בעוף ושנים בבהמה שחיטתו כשרה ורובו של אחד כמוהו ר' יהודה אומר עד שישחוט את הוורידין (חול' ב א). השוחט צריך שיתן וורידין לתוך הכלי (זבח' כה.). (אמר להם ר' יהושע בן לוי לבניו השלימו פרשיותיכם) עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום והזהרו בורידין כר' יהודה (ברכ' ח:).  – ובכלל' °הגידים הנושאים את הדם, Veine; veine; vein: כי הטחול מחמם לא בעצמיותו אבל בשריינים והורידים הרבים אשר בו (קאנון א א ד ב). הורידים והם דומים לשריינים אך הם מן הכבד ונחים ונבראו להעביר המזון מן הכבד (שם שם ה).