וֶתֶק

°, ש"ז, — עצם המקרה של הוָתִיק: שניך עורכי טעמי מסֹרת, כחוט השני וֶתֶק שפתותיך מדברת (יוצר שבת וחוה"מ פסח, צאנה). איכה הגת בהגיונך להדוף ביד הוללים המוניך, ולא זכרת ועוּד וֶתֶק וסת אשר ועדת לועודיך (יוצר שבת וחוה"מ פסח, צאנה).