ת"ז, לנק' זְהִירָה, מ"ר זהִירִים, זהירוֹת, — א) מתבונן ושומר לבל יכשל בדבר, behutsam, vorsichtig; prudent, prévoyant; careful: השמר והיה זהיר ואל תהלך עם אנשי חמס (ב"ס גני' יג יג). והיית זהיר באמת ואיש צנוע לפני כל חי (שם מב ח). הוי מרבה לחקור את העדים והוי זהיר בדבריך שמא מתוכם ילמדו לשקר (אבות א ח). והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה (שם ב א). הוי זהיר בקריאת שמע ובתפלה (שם יג). הוי זהיר בתלמוד (שם ד יג). לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה (ברכ' ו:). הוי זהיר ברוחך (שבת לא.). כל הזהיר בציצית זוכה ומשמשין לו שני אלפים וח' מאות עבדים (שם לב:). לעולם יהא אדם זהיר באונאת אשתו שמתוך שדמעתה מצויה אונאתה קרובה (ב"מ נט.). הוי זהיר מן היועצך לפי דרכו (סנה' עו:). בשעה שהרוח יוצא מלפני הקב"ה משברו בהרים ומרשלו בגבעות ואומר לו הוי זהיר שלא תזיק לבריותי (מד"ר ויקר' טו). המשל אומר הוי זהיר שלא תתפס מקום דבורך (שם דבר' ב). — ומ"ר: הוו זהירין ברשות שאין מקרבין לו לאדם אלא לצורך עצמן (אבות ב ג). אי אתה יודע שמאמש היינו זהירין בך (דא"ר ה). אמר הקב"ה לישראל בני הואיל וכך הדינין חביבים לפני הוו זהירין בהם (מד"ר דבר' ה).  — ולנק': על שלש עבירות נשים מתות בשעת לידתן על שאינן זהירות בנדה ובחלה ובהדלקת הנר (שבת ב ו). — ב) °כמו מזהיר, מבהיק, מאיר: גוף הלבנה אינו מאיר וזהיר מאליו כגוף החמה (ר"א בר חייא, צורת הארץ טז). אין גוף הרקיע השמיני זהיר ובהיר מענין אחד אבל יש בתוכו מקומות כגון כתמים מתעבים ומתחזקים (שם יז). שהצורה הזאת במקור נדפס "הזאה".  היתה עומדת על תכונה והאור זהיר בתוכה והיא אורה מפיץ על הצורה הראויה להדבק אל ההיולי (הוא, הגיון הנפש א). לפי שהספיר זהיר ומקבל כלל המראים (ע"ח לר"א הקראי מז).