° ש"נ, — שה"פ מן זָהַם: ופתרת ותעל צחנתו ותעל זהימתו וטינופו והזהימה והצחנה לא הם כטינוף כי הצחנה והזהימה הם שמות הריח הרע המבאיש באף דונש, צחנה.  והזהימה היא הקלקול וההפסד ר"ת על דונש, תבעה אש. — וכמו * זהוּם האילן: מותר לסוך בשמן שלא יפסדו שזהו דבר האבד אם לא יעשהו ואין בו טירחא כ"כ כמו בהתלעה ובזהימה הלבוש, או"ח תקלז יב.