*1, ש"ז, כנ' זוֹטוֹ,  – א) תחתית החרם שצדים בו דגים, עשוי כעין כיס ושם יורדים הדגים שנכנסו אל הרשת, Beutel (d. Netzes); culaignon; bag (of a net): החרם טמא מפני זוטו2 כלים כג ה. העושה בגד מן החרם טהור ומזוטו טמא שם כח ט.  –ב) קרקעית הים ששם נשארים הדברים שנפלו לתוכו: המציל מן הארי ומן הדוב ומן הנמר ומן הגייס ומן הנהר ומזוטו של ים ע"ז מג..  בזוטו של ים ובשלוליתו של נהר ב"מ כא:. זו בבל שהיא זוטו של עולם ירוש' ברכ' ד ז:.  והנמשל באלה דרך כלל לתוצאות המות המקרית אין תכלית לרבויים מקצרים החיים הטבעיים אולם שהשטפה בזוטו של ים הם מחמדי העולם שישקיעוה בהתגנות ר' קלוני', אבן בחן פ.. – ובהרחבה, תחתית ההר וכדומה: מה חרמון3 זה כל טובו נתון בזוטו כך  כהונה מיעקב לויה מיעקב מלכות מיעקב מד"ר שה"ש, אתי מלבנון.