* 1, פעל מן זול.

— הִפע', הֵזִיל, פ"ע, — נעשה בזוֹל: מצרפין שקלים דרכונות וכו' ויעשו אותן מרגלית שמא תזיל המרגלית ונמצא ההקדש מפסיד ירוש' שקל' ב מו ג. ואין פודין בכלים וכו' שמא יזילו הכלים ונמצא ההקדש מפסיד שם. זנה חמש שנים הראשונים בין ביוקר בין בזול היו ביוקר והזילו אם הוא גרם נותן ביוקר שם כתוב' יב לד ד.  המשיכו להן פירות ליתומים הוקירו לא יהא כח הדיוט חמור מן ההקדש הזילו זו היא של רב נהילאי בר אידיהלכ' פסוק', ממונות.

— הָפע', *הוּזַל, — נעשה זוֹל: המוכר יין ושמן לחבירו והוקרו או שהוזלו ב"ב ה ח.  שהיה רבן גמליאל מלוה את אריסיו חטין בחטין לזרע ביוקר והוזלו או בזול והוקרו ונוטל מהן כשער הזול ב"מ ה ח.  אומר אדם לחבירו הלויני כור חיטין וקוצץ לו דמים הוזלו נותן לו חיטים הוקלו נותן דמיהם גמ' שם עה..  ואם קבלן הוא (שחזר בו אחרי שהתחיל העבודה) שמין לו מה שעתיד לעשות בין שהוזלו בעת ששכרן בין לא הוזלו בין שהוזלה מלאכה אחר כן בין לא הוזלה רמב"ם שכיר' ט ד.  — ובמשמ' נפחת שויו: שיש בני אדם שאין רוצין לכתוב שטר על עצמו שלא יוזלו נכסיו והזהיר, צו. 

— קל, °זָל, — כמו הוּזַל: שבאותו מקום היו מוכרים יין ביוקר וקודם שהגיע לשם זל היין בכל המקומות ופיחת מכדי דמים שקבלו רש"י ב"ב צט..

— הִתפ', *הִזְדוֹלֵל: מלמד שכל מי שסר מרע מזדולל על הבריות מה"ג, פתי' מקץ.