זָוִית

1, ש"נ, מ"ר זָוִיּוֹת, — א) זָוִית הבית וכדומה, פִּנָּה, הרֶוח שמתהוה בין שני דפנות או בין שני קוים, שנפגשים וחותכים זה את זה, Ecke, Winkel; angle, coin; corner: ושתו המו כמו יין ומלאו כמזרק כְּזָוִיֹּת2 מזבח זכר' ט יה. האומר לבנו מעשר שני בזוית זו ומצא בזוית אחרת מע"ש ד יב.  (כתב) על שתי כתלי זוית ועל שתי לוחי פינקס שבת יב ד.  אדם מניחו בזוית זו ומוצאו בזוית אחרת ברכ' לא..  לא הניח משה זוית ברקיע שלא נתחבט בה מד"ר דבר' ג. לימדה תורה דרך ארץ שלא יהא אדם נותן כל ממונו בזוית אחת שם בראש' עו.  לא הניח משה זוית בקרקע ההר  שלא נחבט עליה ומבקש תפלה ורחמים על ישראל שם קהל', וטוב משניהם.  לחבית שהיא מלאה אבנים טובות ומרגליות ומוקפת צמיד פתיל והיא נתונה בזוית אחת ואין אדם יודע מה בתוכה שם שה"ש א.  לקרן זוית הסמוכה לרה"ר שבת ז:.  כגון שנפרץ בקרן זוית ערוב' צד:.  היתה עומדת בקרן זוית גיט' יג ו.  ותורה מה תהא עליה הרי כרוכה ומונחת בקרן זוית כל הרוצה ללמוד יבוא וילמוד קדוש' סו..  עד שיראה כשני גריסין על שתי אבנים בשני כתלים בזויות נגע' יב ג.  האבן שבזויות בזמן שהוא חולץ חולץ את כולה שם יג ב. — ואמר הפיטן: ואם כל בהמות וחיות קרוצים, נתחים ערוכים על העצים, ואף זָוִיּוֹת מזבח מבוסים, דם כמים לים מכסים שהי"ח, יום א.  מאחרי שבת בתי כנסיות, מלאי מצוות כרמון וכזויות מוס' יוה"כ, אלה אזכרה.  בכל זויות מוקטר ומוגש לך שם יוצר, בכל און. — ובהשאלה, °זוית השפה וכדומה: שפה (מותר לגלח) מזוית לזוית מו"ק יח.. — °זוית הנפש: ואז תמצא כל העולם הגשמי שקוע בנפשך ונכלל במחשבותיך עד אשר תוכל לכלול אותו בזוית מזויות נפשך רמב"ע, ערוג' הבשם, ציון ב.  — וגם העמוד העומד בזוית, וכדומה: אשר בנינו כנטעים מגֻדלים בנעוריהם בנותינו כְזָוִיֹּת מחֻטבות תבנית היכל תהל' קמד יב.  — ובפרט °בחכמת ההנדסה: וכן יאמרו הפילוסופים שהמציא מרובע שאלכסונו כצלעו או זוית מוגשמת שיקיפו בה ארבע זויות פשוטות נצבות וכיוצא בהם כל אלו מכת הנמנע מו"נ ג טו.  כמין ב' קוים החותכים זה את זה על נקודת ה מהם תקרא זוית והיא על ג' מדות יש שיהיו שני הקוים הנפגשים ההם ניצבים זה ע"ז כמו עמוד וכו' תקרא זוית  נצבת וכו' וכשיהיו ב' הקוים הנפגשים האלה נטויים זה ע"ז כמו קיר נטוי וכו' תקרא זוית צרה ותשאר אחותה שבצדה ר"ל שהיא כעין זוית אה"ד או זוית גה"ב המקבלת לה גדולה ממנה וגם מזוית ניצבת ותקרא לפיכך זוית מרווחת יסו"ע לר"י ישראלי א ב.  עצם שיש לו התפשטות בשלשה צדדים ואפשר שינוחו בו שלשה קוים נכרתים על זויות נצבות אמונה רמה א א.  שהמשולש זויותיו שוות לשתי נצבות מבוא כל מלאכ' הגיון, ציור.  שאין דרך שיגיעו ימים יאמן בהם אמונה אמתית שכל משולש זויותיו השלשה גדולות או קטנות יותר משתי נצבות אמו"ר ד ג. — °זוית הנפילה, הנסיגה: והזוית אשר תעשה דרך התנועה קודם הדחיפה על השטח שהוא בל"ע תקרא זוית הנפילה ראש' למוד' ב ד קד.  והזוית אשר תעשה תנועת הנסיגה עם השטח שהוא אל"ד תקרא זוית הנסיגה שם.

*אלכסוֹן.

זוית °נצבת, צרה, °חדה, מרֻוחת. — זויות מֵצרָניות, שיש להן צלע משֻתפת. — זויות קדקדיות, שקדקד משֻתף לשתיהן.

יתר, המחבר קצות צלעות הזוית הנצבת.

°מרֻבע, שיש לו ארבע זויות. — °משֻלש, שיש לו שלש זויות.

עמוד.

צלע.

 קדקד, — קו, °קו נצב, °קו נטוי.

ראש.

°תַּבריאה, °תברית המחברת שתי זויות במרֻבע. — °תּוּר, עי"ש. — °תושבת המשֻלש, הצלע שממול ראשו. — ןעי' °הנדסה .



1 בערב' זַאוִיַה زَاوِيَة, אבל כבר הטיל פרנקל ספק בדבר אם זו מלה ערבית מקורית או שאולה מארמ' זויתא.

2 אמרו המפרשים שזוייות המזבח היו מלאות דם.

חיפוש במילון: