1 ת"ז, לנק' זוֹלֵלָה, מ"ר זוֹלְלִים, סמי' זוֹלְלֵי, – א) דבר של זוֹל, דבר בזוי, wertlos, verachtet; sans valeur, méprisé; vile, abject: ואם תוציא יקר מִזּוֹלֵל כפי תהיה ירמ' יה יט.  ראה יי' והביטה כי הייתי זוֹלֵלָה איכ' א יא.  אדם בינוני המבייש בושתו קשה מאדם זולל ומאדם חשוב רש"י כתוב' מא.. – ב) בפרט מי שמרבה באכילה יתר מן המדה הראויה, Schlemmer; gourmand; gormand: בננו זה סורר ומרה איננו שמע בקלנו זוֹלֵל וסבא דבר' כא כ.  אל תהי בסבאי יין בְּזֹלְלֵי בשר למו כי סבא וְזוֹלֵל יוָרש משלי כג כ=כא. – ואמר בן סירא: אל תהי זולל וסובא ומאומה אין בכיס ב"ס גני' יח לג. גנב או חוטף או גונב נפשות או בורח תמיד או זולל וסובא וכיוצא בדברים אלו רמב"ם מכיר' טו יג.  שהרגיל מחשבותיו ודעותיו לרדוף אחר התאות והתענוגים הגופיים וכו' זולל כחזיר או נושך ככלב או מקנא כגמל או מתגאה כנמר מאזני צדק, אלגזלי 37.  שנות זולל תקצרנה ומכלכל ארֻחתו יאריך ימים ב"ז, תרג' ב"ס לז לב. – ואמר המשורר: על כרם בן שמן חמד, לעין עבר שועל זולל וירא מנגד, על שריגי הגפנים ענבי מגד, ותכל נפשו לענבים זבי יין יל"ג משל', א כ.  – ומ"ר: שאם (יש) לאדם בנים גדולים אל יניחם לאכול בבית אחר שלא ימשכו לבם להיות זוללים וסובאים ספר חסידים, תתרפ"ד.  בל ישת לבי ביפת עין במחמדי זוללים וסובאים בל אפת ב"ז, תרג' ב"ס כג ו.  – °שֵׁם חיה, Vielfrass; glouton; glutton: במלכות סויציאה יש חיה אחת טמאה נקראת בלשונם פיליפרוס וכו'  לעולם הוא אוכל ולא ישבע וכו' בלשוננו הקדוש זולל ובלשון ארמי זלזיל או אסית שלטי הגבור' נג.  הזולל כשמו כן הוא כי הוא אוכל כל היום כלו בלי לשבעה בתבניתו דומה לכלבים גדולים אצל המנקרים ראש' למוד' א ו. – °זולל הדבורים, Bienenfresser; guêpier; mudwall זולל הדבורים וכו' חרטומם רבוע הצלעות וחדוד ורגליהם ממהרות לרוץ תוה"א, מערכ' העוף קכד. – °זולל התאנים, עוף קטן, Feigenfresser; sycophage; beccofico : זולל התאנים ארכו רבע אמה מראהו ממעל שחרחר בטלוא לבן על כנפיו וכו' את התאנים יאהב מאד שם קמו.