°, ש"נ, – סגולת מה שהוא זולתי אליו, שאינו הוא: ר"ל שלא יהיה שם דבר קדמון זולתו לא זולתיות החלק לכל עד שיהיה מעצמותו ולא מושג מן המושגים ישיגנו (נרבוני, מו"נ א סח).  מה שנאמר עליו ית' שאין דומה לו ולא שוה לו הם מלות מורות על הזולתיות בלבד כלומר שהוא יתברך זולת הנמצאים (העקרים ב ו).  כי מה שיאמר בו הוא כבר ידומה בו זולתיות בצד מה כמו הוא אחשורוש וכו' שהם אנשים אחרים זולת אותם שביאר (שם כז).  ולא יהיה בינו ובין נושאו זולתיות וחלוף בו הנה המתהוה זולת מה שממנו יתהווה (מאמ' החמר הא' לשופט המעולה אבו געפר בן סאבן, כ"י ברלין).  והקדמונים יש מהם מי שאמר שהתנועה היא זולתיות וזה לפי שראו שהדבר המתנועע הולך ומשתנה ממה שהיה קודם (ראש' דעת לר"מ אלבילא ב ב א).  לפי שבסבת הרבוי הוא הזולתיות שבין השכל והמושכל ממנו (נוה שלום ז ב ו).  כיון שאנשים אחים אנחנו ושלי שלך ושלך שלי והמריבה על מקנה המרעה תורה זולתיות ומעוט אהבה בינינו (ר"י אברבנאל, לך לך).  סוגי ב"ח יבדל האחד מן האחר מכל וכל בזוהמא ובפתיות או בזולתיות (המדות לאריסטו ב ז).  אם יהיה האוהב בתכלית הדבקות כאב לבן באופן שידמה שהוא הוא ויכסוף שיגיעו הטובות לו כמו לעצמו כי לא ישער זולתיות בינו לבינו (מרפא לנפש, רפאל מנורצי כב.).