1, ש"ז, מ"ר זִיזִים, — א) דד, הפטמה של השָׁדַיִם שהילד מחזיק בפה, Zitze; mamelon; nipple: למען תינקו ושבעתם משד תנחמיה למען תמצו והתענגתם מִזִּיז כבודה (ישע' סו יא). — ואמר המשורר: ושדים יש לה למען ארוה בכל עת משוד תנחומיה מזיז כבודה אמוץ לשדי (ר' קלוני, אבן בחן נט).  ורחק מבית עשיר למוץ מידו שוד כבוד או זיז (רמב"ע, תרשיש ט), ר"ל מלוא השד אפילו רק זיזה.  להקת יונקי זיזו, אנחנו משרתיו, ישיר כל איש עוזו, בדעת שפתיו (ר"ש אולוירו, אגר' אילת אהבים).  מזיז כבוד בינתך ימץ כעול ימים יינק חלב שדים (שלמה דאפיירי, בכ"י).  — ב) בהשאלה, *קצוות קורות יוצאות מהכותל ובולטות, וכמו"כ אם לוחות נתונים עליהם, Kragstein; console; bracket: זיז שלפני החלון נותנין עליו ונוטלין ממנו בשבת (ערוב' י ד).  הזיז עד טפח יש לו חזקה (ב"ב ג ו).  בית מלא מסרתי לך וכו' זה אומר עד הזיז וזה אומר עד החלון (שבוע' ו ו).  זיז שהוא סובב את כל הבית (אהל' יד ד).  זרק ונח על גבי זיז כל שהוא (שבת ז:).  זיז היוצא מן  הכותל ד' על ד' והניח עליו סולם כל שהוא (ערוב' עח.) .  זה מוציא זיז כלשהו וממלא וזה מוציא זיז כלשהו וממלא (שם פה.) .  זיז שלפני החלון היוצא לרשות הרבים נותנין עלין קערות וכוסות (שם צח:).  המבקש להוציא זיז מכתלו על אויר חצר חבירו (רמב"ם, שכנ' יז א).  זיז שהוא יוצא מפתח הבית ופניו למטה היה גבהו מעל הארץ שנים עשר טפח (הוא, טומא' מת יז א).  חלון העשויה לתשמיש וזיז יוצא על גבי החלון (שם ג).  — ומ"ר: אין מוציאין זיזין וגזוזטראות לרשות הרבים (ב"ב ג ח).  לקח חצר ובה זיזין וגזוזטראות הרי זו בחזקתה (שם).  שני זיזין זה על גבי זה ויש בהן פותח טפח (אהל' יד ה).  ואין מוציאין בה (בירושלם) זיזין וגזוזטראות (ב"ק פב:).  אבנים יוצאות מן הקיר כזיזים כדי שלא יחופו ויחככו הבהמות ובני אדם העוברים ובאין בקירה ויהרסוהו (ר"ח שבח ו.).  וששאלת ראובן הוציא זיזין במבוי שאינו מפולש ושתקו שכיניו ורצה אח"כ לבנות על אותם הזיזים כותל ולהכניס במקור נדפס "ולהתיס" אותו בכלל תשמישי ביתו (שו"ת ר"י אבן מיגש סו).  המוכר בית לחבירו על מנת שדיוטא עליונה שלי הרי זו שלו ואם רצה להוציא בה זיזין מוציא (רמב"ם, מכיר' כד טז).  המשכיר בית לחבירו בבירה גדולה משתמש בזיזיה ובכתליה עד ד' אמות (ב"ב ו:).