ב. זִיז

1, ש"ז, — א) שם הקבוץ לכל החיות הקטנות: כי לי כל חיתו יער בהמות בהררי אלף ידעתי כל עוף הרים וְזִיז שדי עמדי (תהל' נ ו-יא). יכרסמנה חזיר מיער וְזִיז שדי ירענה (שם פ יד). — ואמר המשורר: במעון אריה ובהר נמר גורה ושכון שדה עם זיז, ורחק מבית עשיר למוץ מידו שוד כבוד או זיז (רמב"ע, תרשיש ט). — ב) *מין זבובים קטנים: וכל השרץ השורץ על הארץ להוציא את היתושין שבכליסין ואת הזיזים2 שבעדשים ואת התולעים שבתמרים ושבגרוגרות (ספרא שמיני י יב). האוכל את הדירה ואת הנמלה ואת הכנה שבתבואה חייב את הזיז שבעדשים ואת היתושין שבכליסים וכו' פטור (תוספתא תרומ' ז יא). דבש הזיזין אסור שאינו אלא ריר (שם בכור' א ח). מה בינה לבין זיזין שבעדשין ליתושים שבכליסים לתולעים שבתמרים (ירוש' תרומ' ח מה:). הצד זיזין זבובים חגזין יתושין (שם שבת יד יד:). היתושים הפורשים מכלי היין והזיזים שבעדשים וכיוצא בהם (מלמד התלמיד', שמיני). ולאחר שבשלן (את הפולים) מוצא הרבה זיזין שהם כמו זבובים קטנים בקערה (התרומ', או"ה לה).  — ג) *עוף הגדי: זיז 3 עוף טהור הוא וכו' בשעה שהוא פורש את כנפיו מכהה גלגל חמה וכו' ולמה נקרא שמו זיז שיש בו כמה מיני טעם מזה ומזה (מד"ר ויקר' כב). כל תקופת תשרי נותן הקב"ה כח בזיז שדי ומתגבר ומגביה ראשו ומטפש בגפיו ומגביה ונותן קולו והעופות שומעין קולו ואימתו נופלת על פרס ועזניה (מדר' ה' בחכמה, ביהמ"ד ילינק ה). שור גועה וכו' גרפית מלבלב אדם מרנן שד מזמר זיז היה קורא וקולו היה עולה עד לשמים (שם, כסא שלמה). ויושבים ישראל לבטח אלפים שנה ואוכלים בהמות ולויתן וזיז בהמות שוחטין וזיז קורע לויתן בקרסוליו ומשה יבא וישחוט זיז שדי (שם ג, נסתר' רשב"י). אינו משחק עם בהמות בהררי אלף ועם זיז שדי (ס' חסיד', תתתתשנ"ד). לפי שפעמים ראש לויתן בגן עדן לפי שאין לו בן זוג כדי שלא יצטער וזיז שדי שידע שעתיד ליחלק לצדיקים (שם). זיז שדי מתוקן לאותה סעודה לשרידים אשר ה' קורא אין בו לא סירוס ולא צינון (אמר' טהור', אם כל חי ג כב).  — ואמר הפיטן: מרק התעיף אברה ונוצה, מהם זיז ולויתן ריצה (מחז' ויטרי תעח). בטרם ברואים קדומה, פעולת זיז ותנינים סעודת נצח אסומה (שם תעט). כף כפיו אל יספוק בשמח אום מאֻמות, בנחלת שלש מאות ועשרה עולמות, ותענוג זיז שדי לויתן ובהמות (יוצר שבת לפני שבוע', אהלל). פורשי אברה ונוצה, צפה ארחות ימים רבים להרבות ולהפריצה, צד מהם ומהם לעתיד דיצה, קראו זיז במעופפים לענג נמצא (יוצר שבת ג אחה"פ, מאורות). חיות ארץ וזיז שדי שרים כחוללים (יוצר יוה"כ, מי יתנה).



1 סוברים כי נגזרה משרש זוז במשמ' תנועה. באשור' זִזַנֻ, שם למין שרץ.

2 ופרש"י: זיזין כוצונ"ש וכמין יתושין הן אלא שבעדשים זיזין שמן (רש"י חול' סז ב).

3 לפי דעת רב אשי זה שם אותו העוף שספר רבה בר בר חנה עליה נפלאותיו ואמר: זימנא חדא הוה אזלינן בספינתא וחזינן ההוא ציפרא דקאים עד קרצוליה במיא ורישא ברקיע ואמרינן ליכא מיא ובעינן ליחות לאקורי נפשין ונפק בת קלא ואמר לן לא תיחותו הכא דנפל ליה חציצא לבר נגרא הא שב שני ולא קא מטיא אארעא ולאו משום דנפישו מיא אלא משום דרדפי מיא אמר רב אשי ההוא זיז שדי הוא דכתיב וזיז שדי עמדי (ב"ב עג:).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים