ב. זִיּוּן

° 1, ש"ז, — שה"פ מן זִיֵּן, במשמ' זָן: אם יבשלוהו (את האורז) בשומן או בחלב או בשמן שקדים אז יזון זיון טוב  ויוסיף בדם וירבה הזרע (מ' אלדבי, ש"א ה). טחול רע הזיון  משביע מהרה וקשה להתעכל (שם).  גדי רטוב וממוצע במזגו וכו' ובו מיעוט מותרות וזיונו חזק מפני שאין לו עובי (שם).



1   בארמ' זיונא ת"א שמות כא יד, ברכ' מד..

חיפוש במילון:
ערכים קשורים