°,  ש"ז, — כמו זִיּוּף: מעשה באחד שאמר לחבירו מה אתה מבקש בשדה זו אמר לו ממך לקחתיה וזהוא שטר אמר לו שטר שקר הוא לחש לרבא אין שטר זיף הוא אבל שטר כשר היה לי והלך ואמרתי אקח כל שהוא בידי  (הלכ' פסוק', ממונות). שוב מעשה באחד שאמר לחבירו תן לי מאה זוז שיש לי עליך וזה שטר אמר לו שטר זיף הוא לחשו לרבא ודאי שטר זיף הוא אבל שטר כשר היה לי והלך (שם).