זַיִף

* 1, זִיף, ש"ז, מ"ר זַיְפִים, זִיפִים,  — השער הקשה של החזיר: המוציא שני זייפין מן הקשה שבחזיר (תוספתא שבת ט-י ב). זיפי חזיר (ירוש' שבת ח יא:). — ושערות עפעפי העינים: תמיר (הוא) שתמו זיפין2 (בכור' מד.).



1 בסור' זפא, זפתא, פרש בר עלי אלשער פי אלאג'פאן, ר"ל השערות שבריסי העין. ולא נתברר מקורו.

2 והקשה המקשה שם: והני גבי מומין תנו להו והתנן שנשרו ריסי עיניו פסול מפני מראית העין? ותרץ: הא דאשתיור גרדומי הא דלא אישתיור גרדומי.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים