זְכוּת

*1, זָכוּת, ש"נ, מ"ר זְכוּיוֹת, זָכִיוֹת, – א)  ההפך מן חובה, במשפטים וכדומה, דן הדַיָּן את פלוני לִזְכוּת, פסק שאינו חייב, שלא עבר העברה שנדון בשבילה, Schuldlosigkeit; innocence; blamelessness במקור נדפס "blamlesseness".: דיני ממונות פותחין בין לזכות בין לחובה ודיני נפשות פותחין לזכות ואין פותחין לחובה דיני ממונות מטין על פי עד אחד בין לזכות בין לחובה ודיני נפשות מטין על פי עד אחד לזכות ועל פי שנים לחובה דיני ממונות מחזירין בין לזכות בין לחובה ודיני נפשות מחזירין לזכות ואין מחזירין לחובה דיני ממונות הכל מלמדין זכות וחובה דיני נפשות הכל מלמדין זכות ואין הכל מלמדין חובה דיני ממונות המלמד חובה מלמד זכות והמלמד זכות מלמד חובה דיני נפשות המלמד חובה מלמד  זכות אבל המלמד זכות אינו יכול לחזור וללמד חובה וכו' דיני ממונות גומרין בו ביום בין לזכות בין לחובה דיני נפשות גומרין בו ביום לזכות וביום של אחריו לחובה (סנהדרין ד א).  ואפילו תשע מאות ותשעים ותשעה מלמדים עליו (על בעל תשובה) חובה ואחד מלמד עליו  זכות ניצול (שבת לב.).  כשם שדנתני  לזכות המקום ידין אותך לזכות (שם קכז:).  אמר (משה) להקב"ה יש לי זכות ללמד עליהם (מד"ר שמות מב). – ולְכַף  זְכוּת:  והוי דן כל האדם לכף זכות2 (אבות א ו).  נושא בעול עם חבירו מכריעו לכף זכות מעמידו על האמת (שם ו ו).  ששה דברים אדם אוכל פירותיהן בעוה"ז והקרן קיימת לו לעוה"ב ואלו הן הכנסת אורחין וביקור חולים וכו' והדן את חברו לכף זכות (שבת קכז.).  עשה מצוה אחת אשריו שהכריע את עצמו לכף זכות (מד"ר קהל', זבובי מות). – ב) *סגולת אדם צדיק וישר וטוב, שראוי לשכר טוב, Verdienst; mérite; merit: אם יש לה (להסוטה) זכות היתה תולה לה יש זכות תולה שנה אחת יש זכות תולה שתי שנים יש זכות תולה שלש שנים (סוט' ג ד).  חייב אדם ללמד את בתו תורה שאם תשתה תדע שהזכות תולה לה (שם).  וכל העמלים עם הצבור יהיו עמלים עמהם לשם שמים שזכות אבותם מסייעתן וצדקתם עומדת לעד (אבות ב ב).  זכות יש לה קרן ויש לה פירות (תוספתא פאה א ב).  שעמד להן (לבני אהרן)  זכות אביהם (יומא פז.).  מגלגלין זכות ליום זכאי וחובה ליום חייב (תענ' כט.).  אם יש לך זכות קח אמרי (מד"ר ויקר' כה).  שמגלגלין זכות על ידי זכאי (שם במד' יג).  כל התולה בזכות עצמו תולין לו בזכות אחרים וכל התולה בזכות  אחרים תולין לו בזכות עצמו (ברכ' י:). הכל לא נוצר אלא בזכות יעקב (מד"ר ויקר' לו).  שבזכות משה הייתם אוכלים את המן וכו' ובזכות אהרן הקפתי אתכם בענני כבוד (שם במד' א). – ובמליצה גם בדברים לא בע"ח:  פעמים שעושה (גשם) בזכות איש אחד בזכות עשב אחד בזכות שדה אחד (מד"ר ויקר' לה). – ובכנ':  שלא עניות מן האומנות ולא עשירות מן האומנות אלא הכל לפי זכותו (קדוש' ד יד).  זכותך היא שגרמה (ספרי עקב לח).  ואתה אמרת הטיב איטיב עמך הטיב בזכותך איטיב בזכות אבותיך (מד"ר בראש' עו).  אומה שכל טובה שהיא באה לעולם אינה באה אלא בזכותה הגשמים אינן יורדין אלא בזכותה הטללים אינם יורדים אלא בזכותה (שם סו).  וענני כבוד (היו מתנהגים) בזכותו של אהרן (שם במד' א).  שילח למשה ולאהרן ולמרים וכו ואע"פ כן בזכותן היו (המן וכו') מתנהגין (  שם).  אילולי ישראל לא היה מטר יורד ולא השמש זורחת שבזכותן הקב"ה מרויח בעולמו (שם).  כדאי היתה גדירת ערוה עצמה שבזכותה נגאלו ישראל ממצרים (שם שה"ש, גן נעול). – ומ"ר:  גדולה מילה שכל זכיותיו של משה לא עמדו לו בשעת דחקו (מכי' יתרו, עמלק א).  גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כזכיות (יומ' פו:). אל יעמוד אדם במקום סכנה ויאמר עושין לי נס וכו' (ואם גם) עושין לו נס מנכין לו מזכיותיו (תענ' כ:).  מי שאין לו מצות שתכרע לו על זכיותיו (מד"ר קהל', זבובי מות).  רבש"ע כלום מתנו אלא בעון אבותינו יבואו אבותינו בזכיותינו (שם, ושבתי אני).  כשם שהזכיות נמשלות בלובן ובאור כן העונות ראוי להמשילם בשחרות ובחושך (מלמד התלמ', מטות).  ויש אחרים מקבלים כל זכיותיהם בעולם הזה כדי לאבדם מן העולם הבא (מנורת המאור ג י ב). – ואמר הפיטן:  טהר זָכִיּוֹת, ושאג קול בכיות, טבע צול דכיות, יפן ובם ימלך (מוס' א ר"ה, אנסיכה).  מבשר עם זָכִיּוֹת, עצורים להעלות מצול דכיות (שבת פ' החדש, מבשר).  זָכִיּוֹת חפש לזרע אמונים, חמול עליהם כרחם אב על בנים (סליח' ג עשי"ת, אליך). – ומ"ר:  זכוּיוֹת:  רבות זכויות של אותה אשה שהיא הורגת בהן (ערוך, ערך אופי). – ומשל:  אמר יעקב אני הייתי רוצה שיבשרני השם יתברך בזכותי ולא בזכות אבותי ואפילו המשל הדיוט מסכים על זה (צרור המור, ויצא). – ובמשמ' מעשה טוב שעשה אדם:  א"ר עקיבא זו היתה תחילת זכותי לפני חכמים השכמתי ומצאתי הרוג אחד והייתי מטפל בו וכו' וקברתיו (שמחות ד לד). – ג) *יתרון, מעלה יתרה, Vorzug; privilege:  זכות הוא לעבד שיוצא מתחת רבו לחירות (ב"מ יט.).  היו חופרין נהר להביא בו מים למדינה גובין אף מן היתומים שזו זכות להם כדי שישקו שדותיהם וכרמיהם (רמב"ם שכנ' ו ז). – ובמש' °משפט חֻקי שיש לו לאדם על דבר מהדברים, Recht; droit; right:  שאין אתה בעל זכות בבית הזה יותר ממני (רמב"ם, שכיר' ו ט).  ונפתלי בן שמעון הנזכר מת קודם נישואיה ולפני מותו נתן זכותו לראובן דודו (רשב"א א אלף קמט).  שכל מי שיש לו זכות או תביעה על אותה קרקע שיבוא ויגיד להם תוך שלשים יום ואם לאו שיאבד את זכותו (שו"ת הר"נ גירונדי פט). אח"כ כרת ברית עם ראשי הועד ועשה להם ריגונצ"י ר"ל בלשוננו שנתן להם זכותו כמשפט ה' חכמים וגם ביהדות מכל זכיותיו וחזקתו אשר אמר (שו"ת רמ"א נא).  שימכור לו מחצית החצר הנז' עם כל זכויותיו הנלוים אליו בעד סך שקנאם ממנו (שו"ת לחם רב רח).  מי שיש לו שטר וכו' יבא לב"ד ויהא מראה זכיותיו מהיום תוך שלשים יום ולאחר מכן יתבטלו זכיותיו (שו"ת גבעת שאול כה).  ואני ממנה פקיד ומורשה להנבון הר' דוד וכו' על הבתים וכו' ועל כל זכיותיהן (שו"ת פרח מטה אהרן נ). – °זכוּת אדם, השתמשו בזה בזמן החדש למושג הזכות הטבעית שיש לכל אדם לאות במדינה מחקי הצדק והישר והחרות, Menschenrecht; droits de l'homme; law of mankind:  ויגרשוה מהסתפח בנחלת זכות האדם (אגר' יל"ג א ד).



1 משקל שְׁבוּת, פְּדוּת, זְנוּת, כְּסוּת.  כך קוראים אשכנזים, ספרדים ותימנים, ולפי"ז הדין הדקדוקי נותן שיהיה מ"ר זְכוּיוֹת כמו חֲנֻיּוֹת, ואעפי"כ מצאנו בתלמוד ותפלות מ"ר זכיות, והקריאה המסורה גם של ספרדים היא זָכִיוֹת.

2 ר"ל מבקש לו זכות למה שעשה.

חיפוש במילון: