זַכּוּת

°, ש"נ, —  סגולת מה שהוא זַךְ, במשמ' הטבעית ובמשמ' הרוחנית: ונפרד (הנביא) מסוגו בזכות הנפש והשתוקקה אל המדרגות ההם והדבקו בענוה ובטהרה (כוזרי א קג). שזכות הכוכב אצל הגלגל כולו כזכות העין אל הגוף כלו (כוזרי א קג). שרתיחת הלחות מונעת זכות ההבנה (כוזרי א קג). צח וכו' ענין כלם הזכות והבהירות (כוזרי א קג). ומהן זכות התכונה וטוב ההבנה והיא לעמוד על הדבר ולהבינו מהרה (כוזרי א קג). והיסודות האלו לרוב קלותם וזכותם אינם חזקים כיסודות הכבדים אשר ב"ח מורכבים מהם (כוזרי א קג). והוכן האדם לקבל השכל לרוב זכות חום הטבעי שבו (כוזרי א קג). ומפני זכות דמו (של הלב) ורב כחו הוא מרגיש בדבר מועט (כוזרי א קג). כפי הכנת החמר וזכותו כן יזמין עליו ה' יתברך נפש נקייה וטהורה (כוזרי א קג).

חיפוש במילון: