*, ש"נ, — שה"פ מן זכה: אין הבקר יוצא מתחת ידי הבעלים אלא בזכייה (ירוש' פאה ה יט:). אינו הבקר מחוסר לבעלין אלא בזכייה (שם דמאי ג כג:). ומתוך מסקנת ההלכות שם למדנו שלשה חלוקים באינו עומד בתוך שדהו שזכייתו שם מטעם שליחות (סמ"ג מ"ע, סי עד). הרי בפירוש שזכיית הנשמה הקדושה ואפילו הרוח הכל הוא ע"י עסק התורה (ראש' חכמה, הקדוש' ד). צריך לזה זכיה גדולה שיזכה ליישב עצמו שעה אחת ביום (מגיד שיחות, הר"נ סד).