זֶלַח

*, ש"ז, מ"ר זְלָחִים, — דבר, בפרט בריח טוב, שמזים וזורקים בבית וכדומה: לאכל ולא לעשות ממנה זלחין 1 ולא לעשות ממנה מלוגמא (ספרא בהר א א).  אין מזלחין את הבית בכל מיני זלחין (ספרא בהר א א).



1 בקצת נוסח' זלפין.

חיפוש במילון: