*, ש"ז, מ"ר זִמּוּנִים — שה"פ מן זִמֵּן: חיה שקננה בפרדס אינה צריכה זמון (ביצ' כה.). הזמינו לבית המרחץ מהו זימון מועיל או אין זימון מועיל (נדר' ז.). ואומר לה בפני עדים כשרים תהא לי מקודשת בטבעת זו כלומר תהי לי ולא לאחרים מזומנת ומוכנת וכו' וזה הזמון שתהי מזומנת לי יהיה כדת משה (אבודרהם, ברכת אירוס' ונשואין). —  °וברוחניות: אך הויתם וחבורם והזמון להם צריך בזה אל ידיעה שלימה מפורשת תכלית הביאור מאת האלהים (כוזרי א עט). והם הזימונים החושיים אבל הזימונים הנפשיים והם סודות התורה למי שידעם והתחכם בהם הם מועילים מביאים הטוב ודוחים הרע (שם ה כ). — ובעניני הדת, *זִמּוּן וברכות, ברכה בזמון: ב' חבורות שהיו אוכלות בבית אחד בזמן שמקצתן רואין אלו את אלו הרי אלו מצטרפין לזמון (ברכ' ז ה). בעשרים נחלקין ובלבד שלא יהא בהן אחד שהפטיר את עצמו מן הזימון (תוספתא שם ה יט).  ברכת הזימון מן התורה שנא' ואכלת ושבעת וברכת זו ברכת הזימון (שם ז-ו א). עד היכן ברכת הזמון רב נחמן אמר עד נברך (גמ' שם מו.).