זִמְזוּם
§ 1, ש"ז, — קול שאון שמשמיעים קצת בע"ח בכנפיהם, כמו זבובים, יתושים וכדומה, נהוג בדבור העברי בא"י וכבר השתמשו בו בספרות החדשה.
1 הברה מחקה הקול, וכן בערב' זמזם زمزم, וי"ס כי העם זמזמים שבמקרא נקרא כך על שם קול דבורם הזר.
§ 1, ש"ז, — קול שאון שמשמיעים קצת בע"ח בכנפיהם, כמו זבובים, יתושים וכדומה, נהוג בדבור העברי בא"י וכבר השתמשו בו בספרות החדשה.
1 הברה מחקה הקול, וכן בערב' זמזם زمزم, וי"ס כי העם זמזמים שבמקרא נקרא כך על שם קול דבורם הזר.