זִמְזֵם

§ 1, פ"ע, — השמיע קול זמזום, זִמְזֵם הזבוב, זִמְזֵם היתוש, נהוג בדבור העברי בא"י, והשתמשו בו בספרות החדשה.



1 הברה מחקה הקול, וכן בערב' זמזם زمزم, וי"ס כי העם זמזמים שבמקרא נקרא כך על שם קול דבורם הזר.

חיפוש במילון: