ב. זָמִיר

ש"ז, סמי' זְמִיר, מ"ר זְמִירִים, — א) קול זמרה, Gesang; chant; song:  כחרב בציון שאון זרים תכניע חרב בצל עב זְמִיר עריצים יענה (ישע' כה ה). — ואמר המשורר: בינות ערוגות שב ימי ניסן, עת יעלה נִצָּן ורם ניסן, ועלוז עלי זְמִיר לקול אמיר, גם שיש להוד הציץ והסנסן (ר"י חריזי, תחכמ' ה). לשבת בין מעיינות המים תחת צללי האילנות לשמוע זמיר העופות ושריקות רינונם (רש"ט פלקיירא, צרי היגון ט). ויהי כשמוע בעל הגן את הצפור שמח מאד עד כי חדל לספור וחשב כי מצא מציאה גדולה וחמל עליו חמלה וישמר את השבועה לבלתי יהרגהו ויעמד בבריתו וישלחה ויעף הצפור בקול זמיר ויעל לו בראש אמיר (בן המלך והנזיר כ). חמסי על זמן בוגד יצודד בני מוסר ויפילם במשמר, וימשילם לצפור בהטיבו זמיריו יתנו אותו במשמר (שם ה). לכו נא זמירי לבית הצביה, ועל כל שפאים תלו נא תלונה (עמנואל מחב' ג). בתי זמירך הזמן זהב יצף (ר"י פרנסיס, הקד' מתק שפת'). טרם יצרך אל בבטן אמך בך משמי קדשו זמיר הופיע (שם). ואומרה הס זמירי למה תחלל חלילי, חדל להשכיל להטיב חדלי ומי לי לגאלי (שיר התלונה לר"ש בונפיד). המולת עלה נדף מרוח צח הנושב בין העפאים זמיר צפרים ושריקות העדרים (א' מפו, אה"צ ד). וכמו השחר עלה בא הרוח ויגע בנבל ויתריו המו, ובעינים דלו למקור אור זרוח ישב המזמר וזמיריו זרמו (יל"ג, אדו"מ יב). —  ואמר הפיטן: קול תור בארצינו נשמע עת הזמירים הגיעו, בבכי שרפים ובדמע חשמל וחיות הזיעו (רני ושמחי, פיוט, סיני מאור). — ב) °שם עוף מנעים זמר: ואמנם הזמיר בעל הלשונות ובעל הנגינות הוא זה העומד על ענף האילן קטן הגוף קל התנועה טוב הנגון (אגר' בע"ח, ר' קלוני' ב ז). ויקם אז נגיד העופות הבלתי דורסים והוא הזמיר ויאמר אמת הדבר כמו שאמרת אתה האדם (שם ה יא). וכן יעשו העופות הדורסים והסנוניות והזמירים וזולתם יאכלו הארבה והדומים להם (שם ג יב). מרורת הזמן תמתיק זמירי, ומסגרו יבשם קול זמירי1 (ר"א בדרשי, חות"כ, חרב מתהפכת). יהיה נא הסוס לשופט אמר העורב אל הזמיר ויוכח ברוח מבינתו מי מאתנו מטיב נגן (דביר לרמא"ג, מטיב נגן). הצרעה אמרה לשכנה הַזָּמִיר, רב לך שבת בטל על ראש האמיר (יל"ג, הזמיר והצרעה). —  °זמיר המים, °זמיר החומה: זמיר המים דומה בדרכי חיתו אל אדום הלוע לועו ובטנו כמראה תכלת יפה (תוה"א לשינהק, מערכ' העוף קמה). זמיר החומה מראה גבו ובטנו אמוץ חזהו שחור ועל כנפיו שני טלואים לבנים משכנו בערים וכפרים על החומות הגבוהות אשר משם ישמיענו את קולו הנעים (שם קמו). 



1 והעיר שם שד"ל: זמירי הראשון ענינו שיר וזמר והשני שם צפור בעל קול ערב, כמו עת הזמיר הגיע לדעת קצת, וכן מצאתי בכ"י זה בשיר על האביב לר' שלמה בונפיד והתור והזמיר ישירון בראש אמיר וגם בספר בעלי חיים נזכר עוף ששמו זמיר.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים