ב. זְמִירָה

*, ש"נ, מ"ר זְמִירוֹת, — כמו זְמִרָה: מפני מה נענש דוד מפני שקרא לדברי תורה זמירות וכו' אמר לו הקב"ה דברי תורה שכתוב בהן התעיף עיניך בו ואיננו אתה קורא אותן זמירות הריני מכשילך בדבר שאפילו תינוקות של בית רבן יודעין אותו (סוט' לה.).  הגיע זמן שתעשו זמירות להקדוש ברוך הוא (מד"ר ה"ש, הנצנים).   — ואמר המליץ: יסרוני כליותי לנטוש זמירות הידידים והרעים, ולבלם פי מלגנות הכילי אשר כליו רעים (רש"ט פלקיירא, המבקש).  — °ובפרט מזמורי התהלים שקוראים בתחלת התפלה: ויש מקומות שנהגו לקרות הלל הגדול בשבתות קודם פסוקי הזמירות (רמב"ם, סד' תפל'). — והפיוטים שאחרי המזמורים: ולפי דרכנו למדנו שהמוסיפים בפיוטים וזמירות אינן נוהגין כשורה (רמב"ן, חדושי  ברכ' מט.).  ור' אלעזר בן צמח ראש הסדר והוא מיוחס עד שמואל הנביא והוא ואחיו יודעין לנגן הזמירות כמו שהיו המשוררים נוגנים בזמן שבית המקדש קיים (מסע' ר' בנימין, דר' גרינהוט 55). זמירות קדוש יום עלי כוס מזכירים (נחזו' ויטרי תצה).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים