, ש"ז, מ"ר זְמָמִים, — מה שהאדם זֹמֵם לעשות,  Plan, Anschlag; projet; project, purpose: אל תתן יי' מאויי רשע זְמָמוֹ אל תפק (תהל' קמ ט). — ואמר הפלסוף: והחושים הנפשיים אשר הם הזכרון והמחשבה והרעיון והזמם וההכרה (חו"ה היחוד י).  — ואמר המשורר: וגלי ים זממי סוערים כי עליהם עברה רוח קנאות הבאתים בין גדודי מלחמות בין ורצו כצבאות בין צבאות (ר"י הלוי, לב השר). —  ואמר בפיוטו: מרדתי וזממי אאֹר, המה היו במורדי אור (הוא, ודוי, רבש"ע, אגר' שד"ל 520).  ובמשמ' *עדות שקר, falsches Zeugnis; faux témoignage; false testimony: בגניבתו ולא בכפילו בגניבתו ולא בזממו (קדוש' יח.) ומכ' ב:.