* 1, זַנְגְּבִיל, ש"ז, — עקר צמח יצמח בארצות החמות חריף הטעם ומשמש כתבלים וגם לרפואה, Ingwer; gingembre; ginger: הפלפלין והזנגביל בזמן שהן רטובין מברך עליהם בורא פרי האדמה (רמב"ם ברכ' ח ז). הכוסס פלפלין וזנגביל יבש וכיוצא בהן פטור אבל זנגביל רטוב חייב (הוא, שבית' עשור ב ז). ישים עליהם (על הצדעים) תחבושת מזנגביל ומצטכי שחוקים ובלולים עם חלמון ביצה (מ' אלדבי, ש"א ד).