זִנְדֵּז
* 1, פ"ע, — פקפק, גמגם: אף אני אומר כן אלא שהתלמידים מזנדזין2 בדבר (חול' מח.).
— הִתפ', הִזְדַּנְדֵּז: אלא שהתלמידים מזדנדזין בדבר (ערוך, ערך מזדנדזין).
1 לא נתברר מקורו, ועי' הערה שלקמן.
2 כך בנוסח', ובערוך מזדנדזין. וסוברים קצת החכמים כי מזדנדזין כמו מזדעזעים. אך זו השערה דחוקה.