1, —  קל אינו נהוג.

—  פִע', זִנֵּק, מְזַנֵּק, —  א) פ"ע, קפץ בכח עז, הזדרק, hervorspringen; s`élancer; leap forth: דן גור אריה יְזַנֵּק מן הבשן (דבר' לג כב). — ואמר הפיטן: יעצה לחנק, בני גור מְזַנֵּק, בפה אחד לשנק (קינ' לת"ב, איך תנחמוני). — °ובהשאלה למים וכדומה: אכסה קלון אעבור עיני מהם ולא אחשוף רק המקור אשר לדעתי ממנו יזנקו כל מימי זדונים האלה (ר"ש בלוך, הקד' שבילי עולם א). —  ב) *פ"י, בהשאלה למשקים נזרקים בכח: השוחט המסוכנת רשב"ג אומר עד שתפרכס ביד וברגל רבי אליעזר אמר דיה אם זינקה (חול' ב ו). השוחט בלילה ולמחר השכים ומצא כתלים מלאים דם כשרה שזינקה (שם). אמרו לא באו ימים קלים עד שמת ויש אומרים יצא חוטמו מזנק תולעים (ירוש' יומ' א לט.). ביושבת על שפת הספל ומזנקת בתוך הספל ונמצא דם בתוך הספל (נדה נט:). אבל עומדת אי אפשר לה לזנק (רש"י שם). — ואמר הפיטן: דדימו חכמה מפיקים, השפע מקור מים חיים מְזַנְּקִים, ומנפת צופים ומדבש מתוקים (יוצר א שבוע', אתו מצות).