זָעַב

°1, פ"י, — זְעָבוֹ האריה וכדומה, הבהילו בשאגתו ובנהמו: זְעָבַנִי תחלה ארי נוהם הצר, זבולי החריב ויביאני במעצר, חטפוני שני גוריו מצוק ומצר, חילי אפס וכוחי נעצר (מחז' רומני, י' טבת, תהיינה עיניך).



1 בערב' דַ'עַב ذَعََب הבהיל והפחיד.

חיפוש במילון: