זָקָף
* ש"ז, מ"ר זְקִפים, — כמו *זָקִיף: שמעמידים זקפים1 לפניהם ולאחריהם וכשילין של ברזל בידיהם וכו' ואותם זקפים הן בני אדם העומדים בקצה המערכה לזקוף הנופלים ולחזקם בדברים (סמ"ג מ"ע, סי' קכ).
1 כך, זקפים במקום זקיפים, גם בספרי פרש' שופט'.
אולי הבחנת שדפי היוצר ותצוגת היצירות השתנתה. האתר נמצא בעיצומה של הסבה לתצוגה חדשה. בתום התהליך נספק הנחיות והסברים. אנו מתנצלים על חוסר האחידות ועל אי הנוחות הזמניים.