*, פ"י, בינ' זֹקֵק, פָעו' זָקוּק. — א) אסר וקשר בְזִקִּים, fesseln; garotter; to fetter: וכי מה גבורה בבני אדם המהלכין בגולה ומה מלחמה עושין בני אדם הזקוקין בזיקין ונתונים בשלשלאות סעו"ר כה. — ב) בהשאלה, זָקַק את פלוני לדבר, קשר ואסר במוסריות לאיזה דבר, חִיֵּב אותו, verpflichten; obliger; to bind: מי שיש לו אח מכל מקום זוקק את אשת אחיו ליבום יבמ' ב ה. תנוק בן יום א' מיטמא בזיבה ומיטמא בנגעים ומיטמא בטמא מת וזוקק ליבום נדה ה ג. בהרת כגריס וחוט יוצא ממנה אם יש בו רוחב שתי שערות זוקקה לשער לבן ולפסיון נגע' ד ה. איש איש כי תשטה אשתו הרי הכתוב זוקקה שתהא שותה המים המרים ספרי נשא ו. שדין אחד הוא אם יהיה האח הממזר יהודי חסיד וכו' או משומד זוקק הוא את אשת אחיו רס"ע אבן דנאן, שאלה ע"ד האנוסים. — ודבר לא בע"ח: שהנכסים שאין להם אחריות זוקקין את הנכסים שיש להם אחריות לישבע עליהן שבוע' ו ג, קדוש' א ה. — ופָעוּל, זָקוּק לדבר, צריך להדבר, צריך לעשות הדבר: אם היה עליו יתר על משאו אין זקוק לו שנאמר תחת משאו משאוי שהוא יכול לעמוד בו ב"מ ב י. הכהה בתחלה רבי ישמעאל אומר יכבס ויסגיר וחכמים אומרים אינו זקוק לו נגע' יא ה. שכשם שהוא זקוק לרפאת את זה כך הוא זקוק לרפאת את זה מכי' משפט', נזיק' ו. מכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין ירוש' ברכ' ג א. כבתה (נר חנכה) זקוק לה ומותר להשתמש לאורה שבת כא.. המפרש והיוצא בשיירא קודם שלושים יום אין זקוק לבער תוך שלשים יום זקוק לבער פסח' ו.. כל שזקוק לראשון (לפסח ראשון) זקוק לשני כל שאין זקוק לראשון אין זקוק לשני שם צג.. עד מתי יהא זקוק לעמוד חי עד שעת כפרה יומ' עא.. ואם היתה חצירו למעלה מגגו של חבירו אינו זקוק לו ב"ב ו:. אינו זקוק לד' אמות אבל זקוק למחיצה י' שם. כשבאה המצוה לידך אתה זקוק לעשות דא"ז, פר' השלום. אמר משה לפני הקב"ה מה יעשו ישראל אמר לו אי אתה זקוק למה שאני עושה להם נס מד"ר שמות כב. האב זקוק לבנו להאכילו ולהשקותו לרחצו לסוכו ולהלבישו שם במד' יז. הרבה סיבב עשו את הורו זה אביו שהיה זקוק לו להאכילו שם דבר' א. כל שבעת ימי האבל הוא זקוק לכל דבר של מצוה שם ט. גוי שנכנס לחצירו של ישראל ובצק בידו אינו זקוק לבער הלכ' פסוק' פסח. ועל כרחי זקוק אני לפרש שמכר כל הנכסים רש"י ב"ב קכו.. בא ואמר לך הריני מוכר עצמי לעכו"ם אין אתה זקוק לו עד שימכר רמב"ם עבד' א ד. ואם ראה אותם (שני מיני בע"ח) רובעים זה את זה אינו זקוק להפרישן הוא, כלא' ט ב. כשהיו כולם זקוקין לככר אחד ירוש' ברכ' ו א. (אבא שאול) כנס שלש מאות גרבי יין מברורי המדות וחביריו כנסו שלש מאות גרבי שמן ממצוי המדות והביאום לפני הגזברים לירושלם אמרו להם אי אתם זקוקים לכך ביצ' כט.. העושין פירות יהיו זקוקין לשאין עושין פירות ושאין עושין פירות יהיו זקוקין לעושין פירות מנח' כז.. מלך בשר ודם שיש לו מדינה והוא משלח בני אדם גדולים לתוכה שיהו נושאים משואיהם ועושים משפטים מי צריך להיות זקוק למזונותיהם לא בני מדינה צריכין להיות זקוקין להם מד"ר במד' א. — ובמשמ' מתחבר ומתרועע: אמר פרעה כשהיו ישראל אצלי היה הקב"ה זקוק לי והייתי ספון בפניו והיה משלח לי אגרת בכל שעה ואומר כה אמר יי' אלהי העברים שלח עמי מד"ר שמות כ. — ואשה לאיש: שאע"פ שהיא משמשת לאחד אעפ"כ לשנים היא זקוקה שהיא כופרת בשנים מד"ר במד' ט.
— נִפע', * נִזְקַק לְדָבָר, — נהיה זָקוּק לו, צריך לו: ספק נגעים בתחלה טהור עד שלא נזקק לטומאה משנזקק לטומאה ספקו טמא טהר' ד יב. בשבעה דרכים בודקין את הזב עד שלא נזקק לזיבה זבים ב ב. — ובמשמ' חיב לעסוק בדבר, לעין בו וכדומה: המסבב על הפתחים אין נזקקין לו לכל דבר תוספתא פאה ד ח. אמרו לו (לאותו העד שנשכר להעיד שקר בראיית הלבנה) המעות נתונות לך במתנה ושוכריך יבואו וילקו מה ראית ליזקק לכך אמר להם לפי ששמעתי שביתוסין מבקשין לבוא להטעות את החכמים שם ר"ה א יה. ניצל ראובן מאותו החטא ולא נזקק לאותו מעשה ספרי, וזאת הברכה שמז. מעשה בשלטון אחד שבא ממדינת הים להשתחוות לפעור אמר להם הביאו פר אחד וכו' אמרו לו אין אנו נזקקים לו בכך אלא שתגלה עצמך לו שם בלק קלא. כל השואל צרכיו בלשון ארמי אין מלאכי השרת נזקקין לו שאין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמי שבת יב:. תבע הוא (לחלוץ) נזקקין לו תבעה היא אין נזקקין לה כתוב' סד.. אין נזקקין לנכסי יתומין אלא א"כ רבית אוכלת בהן ב"ק לט.. יש לו ואינו רוצה להתפרנס אין נזקקין לו ב"מ לא:. מי שנזר ועבר על נזירותו אין נזקקין לו עד שינהוג בו איסור נדר' כ.. היוצא ליהרג מזין עליו מדם חטאתו ומדם אשמו חטא באותה שעה אין נזקקין לו ערכ' ז.. אף הם (דתן ואבירם) עמדו ברשען ולא נזקקו להשיבו מד"ר במד' יח. שלא נזקקו (שני בני אהרן) לפריה ורביה תנחומא אחרי יג. שאם היו הנכסים כנגד הכתובה בלבד או פחותים ממנה אין נזקקין לה שהרי אין כאן זכות ליתומים שלא אמרו נזקקין לנכסי יתומים להפרע מהן הכתובה אלא כדי שלא יפחתו הנכסים מחמת המזונות הרמב"ם, מלוה ולוה יב ד. ואין אנו נזקקין לכנוס לרשותו של עכו"ם ולבדוק אחריו שלא יעבידו בפרך הוא, עבד' א ו. ואין נזקקין לירח בליל אחד ושלשים בין שנראה בין שלא נראה הוא, קדוה"ח א ג. ומפני שהוא נזקק בתחלתו לכבוש את יצרו היתה התשובה יכולה להקרא עליו הגיון הנפש לבר חייא ג. — ונזקק לאשה, במשמ' הִזְדַּוֵּג לה, ונזקקה לאיש, נזדוגה לו, בהזדוגות בשרית: מעשה בשומר כרמים שבא להיזקק עם אשת איש ירוש' ברכ' ג ד. ונזקק לאשתו ואינו מתאוה לאשה אחרת ב"מ קז:. בשעה שכורעת (האשה) לילד קופצת ונשבעת שלא תיזקק לבעלה נדה לא:. בשעה שהאשה יושבת על המשבר היא אומרת עוד איני נזקקת לבעלי מעתה מד"ר בראש' כ. ואילולי שנתת לו (לאדה"ר) יום אחד משלך שהוא אלף שנה היאך נזקק להעמיד תולדות שם כב. בנוהג שבעולם אדם נושא אשה בן ל' שנה בן מ' שנה משמוציא יציאותיו הוא בא לזקק לה והיא אומרת לו כשושנה אדומה ראיתי ופורש ממנה מיד שם שה"ש, שררך. הריני כונסה לתוך ביתי ע"מ שלא אזקק לה שם רות, ויקח בעז. אילולי שכתב בה (באשה רעה) אסורים ידיה היתה אוחזת באדם בשוק ואומרת בא והזקק לי שם קהל', ומוצא אני. לויתן נחש בריח ולויתן נחש עקלתון זכר ונקבה בראם ואלמלא נזקקין זה לזה מחריבין כל העולם כולו ב"ב עד:. מי מטיל כסותו בין לביא ללביאה בשעה שנזקקין זה עם זה סנה' קו.. ושופתות (הנשים היהודיות במצרים) שתי קדרות אחת של חמין ואחת של דגים ומוליכות אצל בעליהן לשדה ומרחיצות אותן וסכות אותן ומאכילות אותן ומשקות אותן ונזקקות להן בין שפתים סוט' יא:. עם אשתי שהיא בדמותי בצלמי ומותרת עלי לא אזקק לה ועם נקבתך שאינה בדמותי וכו' איך אזקק א"ב של ב"ס ת. — ובמשמ' התחבר לפלוני והתקרב אליו והתרועע עמו ועסק בו: משל לאוהבו של מלך שהיה שרוי במדינה ובשבילו נזקק המלך למדינה וכיון שבאו לדברים ליזקק לו אמרו אוי לנו שאין המלך נזקק למדינה כמו שהוא למוד אם נהרוג את אוהבו מד"ר בראש' מב. אמרה (הגר) לא דיי שנזקקתי לדבור אלא למלכות וכו' לא דיי שנזקקתי עם גברתי לראות המלאך אלא שאפילו גברתי שהיתה עמי לא ראתה שם מה. מעולם לא נזקק הקב"ה להשיח עם אשה אלא עם אותה צדקת שם. עכשיו שנמשך בנו של מלך מאצלי ואינו נזקק לי בדבר לכך אני צועק שם שמות כ. אברהם אוהבו של הקב"ה היה וכו' ובשבילו היה הקב"ה נזקק לכל העולם כולו שם ויקר' נא. בלעם נזקק לרוח הקדש וחזר להיות קוסם כבתחילה שם כ. אמר (קרח) אם אני משיבו (דברים למשה) יודע אני בו שהוא חכם גדול ועכשיו יקפחני בדבריו ואני מתרצה לו בעל כרחי מוטב שלא אזקק לו שם יח. אימתי שבחו של מלך להזקק ללגיונותיו במדבר או בישוב שם איכ', פתיח'. בשעה שבקש הקב"ה להחריב את בית המקדש אמר כל זמן שאני בתוכו אין אומות העולם נוגעין בו אלא אכבש את עיני ממנו ואשבע שלא אזקק לו עד עת קץ ויבאו האויבים ויחריבו אותו שם. באותה שעה נזקק הקב"ה למלאכי השרת אמר להם מה לכם קושרין מספד בענין הזה שורות שורות שם. עכשיו שנזדרזת במלאכתך בוא והיזקק לבית מקדשי פסיק' רבתי ו.
— הִפע', *הִזְקִיק את פלוני, — הצריכו, חיְּבו: ואם אין אתם מאמינים לי הרי מאתים זוז צרורין לי בסדיני אמרו לו מי הזקיקך לכך ר"ה כב:. כיון שראה (משה) אותו סרחון שסרחו במעשה העגל אמר היאך אני נותן להם את הלוחות מזקיקני אותן למצות חמורות ומחייבני אותן מיתה לשמים אדר"נ ב. הלך לו (עקילס) אצל אדרינוס אמר לו למה פניך משונות וכו' מעולה של תורה נשתנה זיוי אמר לו ומי הזקיקך לכך אמר לו לא כך נמלכתי בך והזהיר, משפטים. אם היה גיעולן מועט ולא הזקיקן אלא לכיבוס מים מכבסים אותן אף בנתר ואהל רש"י זבח' פח:. אם כן שמזקיקין לדבר עמם לך אל העם הוא, שמות יט י. ולמה מזקיקו הכתוב להעצים עיניו רשב"ם ב"ב נז:. ויראה להם הבעל את הגט ויקראוהו קודם נתינה ויחזירוהו לו ויזקיקוהו לבעל לבטל כל מודעות התרומ' גיט' סדר הגט. — ואמר הפיטן: נזדוגה לו לולי הִזְקִיקַתּוּ להפר נעם יום נפש המציאם כפר שבת אחר, שבוע' אדיר.
– הֻפע', *הֻזְקַק, — עסק ב,: הכל מודין שאם כתוב בו הוזקקנו לעדותן של עדים ונמצאת עדותן מזוייפת שהוא פסול ב"ב קע.. שאם הוזקקנו לעונתו של שטר ונמצאת עונתו מכוונת בשבת או בעשרה בתשרי ששטר מאוחר הוא שם קעא.. הכל מודים שאם הוזקקו זה לזה שמעכבין זה את זה מנח' מו.. — והצטרך ל, כל מקום שנופלין (ישראל במגפה או במלחמה) הוזקקו למנין מד"ר במד' כא.
— נִתפ', *נִזְדַקֵּק, — כמו נזקק: עמדו ונדוהו (את יתרו) שלא יזדקק לו אדם ולא יעשו לו מלאכה מד"ר שמות א. אתן לכם זמן אימתי תרדו על שנזדקקתם להצילו לכבוד שמי שם יח. ועל שבקש שאול להזדקק להם (להגבעונים) והרג הכהנים שהיו מספיקין מזונותן הרגתיו שם במד' ה. מעשה באשה אחת שנזדקק לה אדם א' ואמרה לו לאי זה מקום תלך מה עשתה האשה הלכה ואמרה לאשתו והלכה אשתו ונזקק לה שם ט. אם כן אזדקק לעשות שאשלחנו עמכם רש"י בראש' מג יא. — וזו"נ: אמר איוב הלואי היתה אמי נדה משעה שבא אבא להזדקק לה מד"ר בראש' סד. מלמד שהשביע (בעז) על יצרו שהיה מקטרגו ואומר לו את פנוי והיא פנויה הרי השעה שתזדקק לה שם במד' טו. שקלקלו בני מינן בהזדקקן לשאינן מינן אמר' טהור', חקו"ד ב יז.