זָקֵף

° ש"ז, — שֵׁם אחד הטעמים המפסיקים בטעמי המקרא: ל' קמץ זקף וכל אתנחתא (מסור' בראש' יא יא).  חד מן י"ד זקפין (שם כב ב).  החמשי (שבטעמים) נקרא זקף, ממשיך המלך ועוקף, והוא מכל טעם שקף (הור' הקורא ג, 72).  וכן הזקף פעמים הוא שתי נקודות זו על זו ונקרא זקף סתם ופעמים יהיה שתי נקודות ומקל ונקרא זקף גדול (שם 77).

חיפוש במילון: