*, פ"י, — כמו זָרַק: והמשלח את השעיר לעזאזל יכבס בגדיו זוקרו1 בבת ראש (יומ' סז:).

— נִפע', *נִזְקַר: למקום שרובו הוא נזקר 2 (ערוב' נב:). כשהוא נותן קולו בנעימה מכניס גודלו לתוך פיו ומניח אצבעו בין הנימין עד שהיו אחיו הכהנים נזקרים בבת ראש לאחוריהם (יומ' לח:). — ואמר הפיטן: ידֹדון ידֹדון בחיל נִזְקָרִים אומרים קדוש (יוצר יוה"כ, אלי שחק).

—  נִתפ', *נִזְדַּקֵּר: כדי שלא יזדקר הגדי בבת אחת (ערוב' טז.). שנפרצה בה פרצה כדי שיזדקר בה גדי בבת ראש (סוכ' יד:). — ובהשאלה: ואל ישלוט שטן לא במעשה ידיו ולא במעשה ידינו ואל יזדקר3 לא לפניו ולא לפנינו שום דבר הרהור חטא ועבירה (ברכ' מו.). ורז"ל שלא בושו לומר שטעות נזדקר בפניהם לפעמים (שאיל' יעבץ א לג). — ובפרט °קפץ או נפל באופן שיהיו הרגלים למעלה והראש למטה, purzeln; culbuter; tumble: שנזדקרה בו וכו' כיון שהגביה רגליה למעלה וראשה למטה (ארח' חיים, נדה ב).