זָרָא
1, ש"ז, - דבר המעורר געל נפש, שמעורר קיא, Ekel; repugnance; loathing: לא יום אחד תאכלון ולא יומים ולא חמשה ימים ולא עשרה ימים ולא עשרים יום עד חדש ימים עד אשר יצא מאפכם והיה לכם לְזָרָא2 (במד' יא יט-כ). — ואמר בן סירא: כי ברוב אוכל יקנין חולי והמרבה יגיע אל זרא (ב"ס גני' לז ל).
1 לא נתברר מקורו, והגזרה מאחד משרשי זור דחוקה, ועי' הערה לקמן.
2 ת"א: עד די תקוצון ביה. וקצת הקדמונים תרגמו מלה זו במשמ' קיא.