זִרְמָה
ש"נ, כנ' זִרְמָתָם, — כמו זֶרֶם, שפך מים וכדומה, ונתיחד לשפך שכבת הזרע: ותעגבנה על פלגשיהם אשר בשר חמורים בשרם וְזִרְמַת1 סוסים זִרְמָתָם (יחזק' כג כ). — ובמשמ' °נזילת המים בהפלגים: השמש יצקה אור יקרות וחום צח על נאות הרועים פלגים יבלי מים המו בשאון זרמתם המולת עלי נדף מרוח צח הנושב בין העפאים (א' מפו, אה"ל ד). — ובהשאלה, °רבוי הדברים: אם פתח תפתח לי את זרמת לשונך ורוחך כנחל שוטף (אגר' יל"ג א ד).
1 קצת החדשים מגיהים וּזְמֹרַת במקום וזרמת ואומרים שהכונה בזה לגיד, כמו שלחים הזמורה במשמעה זו, והוא כפל של בשר חמורים, אך אין זה מכרח.