זַרְנִיךְ

1, ש"ז, —  סם ידוע, גוף מתכתי שחוף הגון ובהרכבותיו הוא סם מות חד מאד, Arsenic:  הוסיפו עליהן השחור והכחול ונקרת פיסולין ויש אומרים אף הזרניך חול' פח:.  ומצאה (שלמה את מלכת שבא) כולה שער והביא סיד וזרניך וברר הסיד וכו' ומשחה ורחצה ונשר שערה  א"ב של בן סירא. מררות אדומות כמראה הזרניך  האדום פרקי משה ב.  ואלו החדים והמעובים בזרניכים יפוחד עליהם  קאנון ג יו ב ו .



1 מלה פרסית נכנסה בכל הלשונות, גם ערב' זרניח' زرنيخ וגם סור' זרניכא.  ומצויה מאד בכל הספרות הרפואית העברית, ובנו ממנה גם תאר זרניכי.

חיפוש במילון: