1, ש"ז, בהפס' זָרַע, מ"ר זְרָעִים, —  א) מה שיושם באדמה החרושה כדי שיצמח ממנו הצמח, Same; semence; seed: ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה ותן זֶרַע ונחיה ולא נמות והאדמה לא תשם בראש' מז יט. זֶרַע רב תוציא השדה ומעט תאסף כי יחסלנו הארבה דבר' כח לח. הנה ימים באים נאם יי' ונגש חורש בקוצר ודרך ענבים במשך הַזָּרַע והטיפו ההרים עסיס עמוס ט יג. הלוך ילך ובכה נשא משך הַזָּרַע בא יבא ברנה נשא אלמתיו תהל' קכו ו. עץ פרי עשה פרי למינו אשר זַרְעוֹ בו למינהו בראש' א יא. אין נותנין זרע דלעת לתוך החלמית כלא' א ח. פול המצרי זרעו לזרע מתעשר לשעבר זרעו לירק מתעשר לבא ירוש' שביע' ב לד.. אין בודקין את הזרעים באדמה בעציץ אבל בודקין אותן בגללין שם ד לה:. —  ב) מה שעלה מהזרע, התבואה, Saat, Getreide; blé; harvest: וכל מעשר הארץ מִזֶּרַע הארץ מפרי העץ ליי' הוא ויקר' כז ל. עשר תעשר את כל תבואת זַרְעֶךָ היצא השדה שנה שנה דבר' יד כב. התאמין בו כי ישוב זַרְעֶךָ וגרנך יאסף איוב לט יב. ביום נטעך תשגשגי ובבקר זַרְעֵךְ תפריחי ישע' יז יא. וְזַרְעֵיכֶם וכרמיכם יעשר ונתן לסריסיו ולעבדיו ש"א ח יה. —  ג) עצם פעולת הזריעה, לשים את הזרע באדמה, d.Säen; ensemencement; sowing: והיה בתבואת ונתתם חמישית לפרעה וארבע הידת יהיה לכם לְזֶרַע השדה ולאכלכם בראש' מז כד. —  ד) עת הזריעה, Saatzeit; saison de semailles; seed time: עד כל ימי הארץ זֶרַע וקציר וקר וחם בראש' ח כב. והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זָרַע ואכלתם לחמכם לשבע ויקר' כו ה. חצי תשרי מרחשון וחצי כסליו  זרע חצי כסליו טבת וחצי שבט חורף חצי שבט אדר וחצי ניסן קור ב"מ קו:. ששה זרעים ושבעה אסיפין לא ששה זרעין וחמשה אסיפין ירוש' שביע' ב לד.. —  ה)  *ביחוד זֶרַע, זְרָעִים, כמו חרדל, ומיני נצנים וכדומה, להבדיל מן ירקות: כל מין זרעים אין זורעין בערוגה כלא' ג ב. הארוס והקיסוס ושושנת המלך וכל מיני זרעים אינם כלאים בכרם שם ה ח. מיעט הכתוב את שאין דרך בני אדם להיות קורין זרעים ירוש' שם ח לא:. צובר את גורנו לתוכו ונמצא מעשר מזרעו על ירקו ומירקו על זרעו שם שבי' ב לד.. מנכשי זרעים ועודרי ירקות ב"ק קיט:. — °זֶרַע הָרֹאשׁ 2, מין ענבי שדה, (Labrusca): זרע הראש הוא אגריאו איסטפודיו אסף הרופא, כ"י מינכ' 20. —  ו) בבע"ח, מה שיוצא מכלי הזכר והנקבה בהזדוגם שמזה יתהוה הנולד, semen virile, ועפי"ר בחבור עם המלה שִׁכְבַת: זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זֶרַע לטמאה בה ויקר' יה לב. וכל בגד וכל עור אשר יהיה עליו שכבת זֶרַע וכבס במים שם יז. ב' נקבים יש בו באדם אחד מוציא שתן וא' מוציא שכבת זרע ואין בין זה לזה אלא כקליפת השום בכור' מד:. —  ז) יְלָדִים, Nachkemmenschaft; descendants: ותלד בן ותקרא את שמו שת כי שת לי אלהים זֶרַע אחר תחת הבל כי הרגו קין בראש' ד כה. ויאמר אברם הן לי לא נתתה זָרַע והנה בן ביתי יורש אתי שם יה ג. לכה נשקה את אבינו יין ונשכבה עמו ונחיה מאבינו זָרַע שם יט לב. כי ביצחק יקרא לך זָרַע שם כא יב. בא אל אשת אחיך ויבם אתה והקם זֶרַע לאחיך שם לח ח. ונתתה לאמתך זֶרַע אנשים ונתתיו ליי' כל ימי חייו ש"א א יא. ישם יי' לך זֶרַע מן האשה הזאת שם ב כ. יראה זֶרַע יאריך ימים ישע' נג י. ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וְזֶרַע אין לה ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל ויקר' כב יג. וידע אונן כי לא לו יהיה הַזָּרַע שם לח ט. הַזֶּרַע אשר יתן יי' לך מן הנערה הזאת רות ד יב. ועתה השבעה לי ביי' אם תכרית את זַרְעִי אחרי ואם תשמיד את שמי מבית אבי ש"א כד כב. ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זַרְעֲךָ ובין זַרְעָהּ בראש' ג יה. ושמתי את זַרְעֲךָ כעפר הארץ אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ גם זַרְעֲךָ ימנה שם יג יו. וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זַרְעֲךָ הוא שם מח יא. ויבאו מצרימה יעקב וכל זַרְעוֹ הביא אתו מצרימה שם מו ו-ז. כתבו את האיש הזה ערירי גבר לא יצלח בימיו כי לא יצלח מִזַּרְעוֹ איש ישב על כסא דוד ירמ' כב ל. —  וצאצאים קצת יותר רחוקים: לא יקרב איש זר אשר לא מִזֶּרַע אהרן הוא להקטיר קטרת לפני יי' במד' יז יה. ואענה את זֶרַע דוד למען זאת מ"א יא לט. והשלכתי אתכם מעל פני כאשר השלכתי את כל אחיכם את כל זֶרַע אפרים ירמ' ז יה. ואתה ישראל עבדי יעקב אשר בחרתיך זֶרַע אברהם אהבי ישע' מא ח. וימאס יי' בכל זֶרַע ישראל ויענם ויתנם ביד שסים מ"ב יז כ. ישמעאל בן נתניה בן אלישמע מִזֶּרַע המלוכה שם כה כה. הדד האדמי מִזֶּרַע המלך מ"א יא יד. הכהנים הלוים אשר הם מִזֶּרַע צדוק יחזק' מג יט. אם מִזֶּרַע היהודים מרדכי אסת' ו יג. אחשורוש מִזֶּרַע מדי דני' ט א. כי גר יהיה זַרְעֲךָ בארץ לא להם ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה בראש' יה יג. והיה זַרְעֲךָ כעפר הארץ וכו' ונתברכו בך כל משפחות האדמה וּבְזַרְעֶךָ שם כח יד. הרבה ארבה את זַרְעֵךְ ולוא יספר מרב שם יו י. ואתה אל תירא עבדי יעקב נאם יי' ואל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק ואת זַרְעֲךָ מארץ שבים ירמ' ל י. ושבו דמיהם בראש יואב ובראש זַרְעוֹ לעלם ולדוד וּלְזַרְעוֹ ולביתו ולכסאו יהיה שלום עד עולם מ"א ב לג. הנני מקים את בריתי אתכם ואת זַרְעֲכֶם אחריכם בראש' ט ט. כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עשה עמדים לפני נאם יי' כן יעמד זַרְעֲכֶם ושמכם ישע' סו כב. באו ורשו את הארץ אשר נשבע יי' לאבתיכם לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם וּלְזַרְעָם אחריהם דבר' א ח. ונודע בגוים זַרְעָם וצאצאיהם בתוך העמים ישע' סא ט. וישא ידו להם להפיל אותם במדבר ולהפיל זַרְעָם בגוים תהל' קו כו-כז. קימו וקבל היהודים עליהם ועל זַרְעָם ועל כל הנלוים עליהם ולא יעבור להיות עשים את שני הימים האלה וכו' וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מִזַּרְעָם אסת' ט כז-כח. שאין זרעו של עשו נמסר אלא ביד זרעו של יוסף ב"ב קכג:.