1, פ"י, יִזְרַע, יִזָרָע, יִזְרְעוּ, יִזָרָעוּ, אֶזְרְעָה, יִזְרָעֶהָ, יִזְרְעֶנּוּ, יִזְרָעֵם, זֹרֵעַ, זֹרְעֵי, זְרַע, לִזְרֹעַ, —  א) שָׂם הזֶרַע באדמה, säen; semer; sow: והיה אם זָרַע ישראל ועלה מדין ועמלק וכו' וישחיתו את יבול הארץ שופט' ו ג-ד. הכל היום יחרש החרש לִזְרֹעַ יפתח וישדד אדמתו ישע' כח כד. הא לכם זרע וּזְרַעְתֶּם את האדמה בראש' מז כגלריק זרעכם ואכלהו איביכם ויקר' כו יו. זָרְעוּ חטים וקצים קצרו ירמ' יב יג. ושש שנים תִּזְרַע את ארצך ואספת את תבואתה שמות כג י. שש שנים תִּזְרַע שדך ושש שנים תזמר כרמך ויקר' כה ג. אתה תִזְרַע ולא תקצור מיכ' ו יה. וַיִּזְרַע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערים בראש' כו יב. וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעת הן לא נִזְרָע ולא נאסף את תבואתנו ויקר' כה כ. יובל הוא שנת החמשים שנה תהיה לכם לא תִזְרָעוּ ולא תקצרו את ספיחיה שם יא. נירו לכם ניר ואל תִּזְרַעוּ אל קצים ירמ' ד ג. וַיִּזְרְעוּ שדות ויטעו כרמים תהל' קז לז. אֶזְרְעָה ואחר יאכל איוב לא ח. אכול השנה ספיח ובשנה השנית שחיס ובשנה השלשית זִרְעוּ וקצרו ישע' לז ל. בבקר זְרַע את זרעך ולערב אל תנח ידך קהל' יא ו. ונתן זרע לַזֹּרֵעַ ולחם לאכל ישע' נה י. הַזֹּרְעִים בדמעה ברנה יקצרו תהל' קכו ה. הרוצה לעשות שדהו קרחת קרחת מכל מין עושה עשרים וארבעה קרחות וכ'ו וזורע בתוכה כל מין שירצה היתה קרחת אחת או שתים זורעם חרדל כלא' ב ט. לא יאמר אזרע ואח"כ אשרש שם ד. המקבל שדה מחבירו לזרעה שעורים לא יזרענה חטים חטים יזרענה שעורים ב"מ ט ח. הרי שחרשת וזרעת וכו' אם אין הקב"ה מוציא לך מעט רוח שתזרה מהיכן אתה חי מד"ר ויקר' כח. —  וגם בנטיעת אילנות: על כן תטעי נטעי נעמנים וזמרת זר תִּזְרָעֵנּוּ1 ישע' יז י.  –– ופָעוּל: זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זְרוּעָה ירמ' ב ב. היתה שדהו זרועה חטים ונמלך לזרעה שעורים כלא' ב ג. היתה שדהו זרועה ירק ובא ומצאה אורז ירוש' דמאי ב כב ד. — ומשל: שמר רוח לא יִזְרָע וראה בעבים לא יקצור קהל' יא ד. — ובמליצה: הנה ימים באים נאם יי' וְזָרַעְתִּי את בית ישראל ואת בית יהודה זרע אדם וזרע בהמה ירמ' לא כז. וּזְרַעְתִּיהָ לי בארץ ורחמתי את לא רחמה הוש' ב כה. כי רוח יִזְרָעוּ וסופתה יקצרו שם ח ז. זִרְעוּ לכם לצדקה קצרו לפי חסד שם י יב. זוֹרֵעַ עולה יקצור און משלי כב ח. רשע עשה פעלת שקר וְזֹרֵעַ צדקה שכר אמת שם יא יח. כאשר ראיתי חרשי און וְזֹרְעֵי עמל יקצרהו איוב ד ח. — ובמשמע' פִּזֵּר: וְאֶזְרָעֵם בעמים ובמרחקים יזכרוני זכר' י ט. ויתץ את העיר וַיִּזְרֶעֶהָ מלח שופט' ט מה. —ופָעוּל, אור זָרוּע, זָרֻעַ, שפשט האור: אור זָרֻעַ2 לצדיק ולישרי לב שמחה תהל' צז יא.

—נִפע', נִזְרַע, יִזָּרַע, יִזָּרֵעַ —א) שזרעוהו, הזֶרַע באדמה: כל זרע זרוע אשר יִזַּרֵעַ ויקר' יא לז. נחל איתן אשר לא יעבד בו ולא יִזָּרֵעַ דבר' כא ד. גפרית ומלח שרפה כל ארצה לא תִזָּרַע ולא תצמח שם כט כב. ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו וכו' ופניתי אליכם ונעבדתם וְנִזְרַעְתֶּם יחזק' לו ח-ט. שדה שנתקוצה תזרע במוצאי שביעית שנטייבה או שנדיירה לא תזרע שבי' ד ב. דבר שהוא נזרע ומצמיח יצאו כמהין ופטריות שאינן נזרעות ומצמיחות ירוש' מעשר' א א. גריד מותר ליזרע בו כל מין שירצה שם כלא' ב כח.. ושדה העומדת לפשתן וכו' אם לא תזרע בבכיר תזרע באפל אם לא תזרע פשתן תזרע ממין אחר מו"ק יא:. מה ההרים ראוים להזרע ועושים פירות כך הצדיקים עושים פירות ומטיבין לעצמם ולאחרים מד"ר ויקר' כז. —ובהשאלה: וצוה עליך יי' לא יִזָּרַע משמך עוד נחום א יד. —ב) נִזְרְעָה האשה, נתעברה בזרע: ואם לא נטמאה האשה וטהרה הוא ונקתה וְנִזְרְעָה זרע במד' ה כח. 

— פֻע', זֹרַע, —כמו נזרע: אף בל נטעו אף בל זֹרָעוּ1 אף בל שרש בארץ גזעם ישע' מ כד. 

––הִפע', הִזְרִיעַ, —עשה זרע, א) הצמח: עשב מַזְרִיעַ זרע בראש' א יא. —ב) האשה: אשה כי תַזְרִיעַ וילדה זכר ויקר' יב ב. איש מזריע תחלה יולדת נקבה אשה מזרעת תחלה יולדת זכר ברכ' ס.. כגון שהזריעו שניהם (האיש והאשה) בבת אחת שם. ונזרעה זרע מי שדרכה להזריע יצאה זו (אילונית) שאין דרכה להזריע סוטה כה:. —ועי' אֲדָמָה, שָׂדֶה.