חִבּוּבִי

°,  ת"ז,  — של חבוב:  שהטוב והנבחר לחושק שלא יבעל תשוקתו לפי שהבעילה יסתלק עמה לשעתה הרצון החשקי והחבובי  (מלמ' התלמ', תרומ').

חיפוש במילון: