*, ש"ז, מ"ר חִבּוּרִים, — א) שה"פ מן חִבֵּר: מגופת חבית אינה חבור (כלים ג ו).  מוכני שלה (של השידה) בזמן שהיא נשמטת אינה חבור לה (שם יח ב).  הניצוק וכו' ומשקה טופח אינן חבור לא לטומאה ולא לטהרה והאשבורן חבור לטומאה ולטהרה (טהר' ח ט).  פליגין בחיבורין לפי שבכל מקום נשוך חיבור מעוך אינו חיבור (ירוש' דמאי ו כה ג).  חוט משהשחילו למחט אפילו קשור מיכן ומיכן אינו חיבור לבגד החוט חיבור לבגד ואינו חיבור למחט (שם כלא' ט לב ד). בית שאין בו ד' אמות על ד' אמות פטור מן המעקה וכו' ואין עושין אותו חיבור לעיר (שם סוט' ח כב ד).  — וביחוד *חִבּוּר האיש עם האשה: לדבר על ענין דבוק האדם באשתו ולבאר משפטי חבוריהן ופרידתן לכל תולדותם ומקריהם במצות הבורא (ראב"ד, הקד' בעלי הנפש).  אם בשעת החבור תשוטט המחשבה מהאיש ואשתו בדברים בטלים ולהנאת הגוף אותה הטפה תהיה מוכנת לקבל נפש טמאה (מנח' קנא' לר"י מפיסא 83).  כי אין הדבר (מצות היבום) תלוי בקריאת השם (של המת) אך במחשבת היבם והיבמה בשעת החבור (שם 93).  יש לנו לידע שמהות חבור זה כשהוא ראוי ובכונה ראויה הוא דבר טהור ונקי מסייע להויית העולם וחבור טהור כזה אין בו גנאי וכעור ובושה וכו' ואם הוא משחית דרכו והופך כוונת בריאותו וחוזר החבור לצורך הנאתו ולמלאת תאותו אז מדליק ביתו ומחריב זרעו (מנור' המאור קסא).  — ב) °ספר, מעשה ידי חכם שעשה את הספר ויצרו, Werk; ouvrage; composition; work, book: ונתקבץ (רבנו הקדוש) עם חכמי דורו וקבץ העיקרים לאנשי אותו הזמן למשמרת לאות ותקנה תיקון יפה וחברה חיבור נמרץ כפי חכמתו ופלפולו וקראה משנה (הקד' ר' נסים1). ואחבר הכל על חיבור  התלמוד פרק אחר פרק ומסכת אחר מסכת שם.  וכשתעמוד על החיבור ששיגרתי לך יתגלה לך מן הטעמים שהבאנו שכך הוא הדבר (הרי"ף, תש' הגא', הרכבי תקי). וכל ימי דרשתי וחפשתי למצא חבור בלשון הקדש מפרש את החכמה הזאת (ר"א בר חייא, צוה"א א).  וכתב נמי רבינו סעדיה ז"ל  בחיבור דברים שכתב בלשון ערבי וכו' (ר"י ברצלוני, פי' יציר' 35).  וכתב בו רבינו סעדיה ז"ל בחיבורו הכי (שם 37).  אזכירהו בקצרה כאשר התנינו בו בתחלת החבור הזה (ר"י א"ת, הקד' השרש לריב"ג).  אמנם מה שמונע אותנו מלהעתיקו אל המקום הזה הוא שהחיבור בעת ההיא כבר הוליכוהו הרוכבים ונתפשט במדינות (שם, שרש טף).  וראיתי אני ספר חבור אשר חבר אחד מן הגדולים שהיו לפנינו ר"ת על דונש 8. לפי שראה (רבנו הקדוש) שתלמידים מתמעטים והולכים והצרות מתחדשות ובאות ומלכות רומי פושטת בעולם ומתגברת וישראל מתגלגלין והולכין לקצוות חיבר חיבור אחד להיות ביד כולם ולא ישכח (רמב"ם, הקד' יד החזקה).  וחברו חכמי המשנה חיבורים אחרים לפרש דברי התורה (שם).  ומפני זה נערתי חצני אני משה בן מיימון הספרדי ונשענתי על הצור ברוך הוא ובינותי בכל אלה הספרים וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלה החיבורים בענין האסור והמותר וכו' וכמו שפרשו לנו הגאונים בכל חבוריהם וכו' וראיתי לחלק חיבור זה הלכות הלכות (שם).  שכל מקום שנאמר בחיבור זה בגט שהוא בטל הוא בטל מן התורה (הוא, גרוש' ב).  דע כי סבות הסתירה וההפך הנמצא בספר מן הספרים או בחבור מן החבורים הם שבע סבות (תרגום חריזי, הקד' מו"נ).  יערער על ספר גדול שמת או על ספריו וחבוריו (מכת' דוד ראש הגולה).  עמד (הרמב"ם) וחבר ספרים במשנה תורה הנקרא חבור ואין בי"ד צריך עם זה החבור שיחתכו הדין מחבורים אחרים (שם).  שכן כתוב בחבור אדוננו הנשיא הרב אל ברג'לוני ז"ל (שו"ת ריב"ש קו).  וקורא לחכמים בעלי החבורים בעלי אספות לפי שאוספים דברי החכמות בספריהם (רד"ק, שרש אסף).  כל הדעות הנמצאות בחבורים אשר הם חשובים בעיני חכמי הדור (ר"י לנדא, הקד' האגור).  אין להקל בדבר שהחמירו בו החבורים שנתפשטו ברוב ישראל (רמ"א, שו"ע חו"מ כה א).  ולחקור בעד פעולות תוכן מעוני, בחבורי חכמי קדמוני, ונדעה נרדפה לדעת את יי' (מ' אלדבי, הקד' ש"א).  — ועצם המלאכה לחבר חבור: והאלקים יודע כי לא נתחברתי בחבור הספר הזה בזולת רעיוני (רשב"ג, תק' מדות הנפ').  כשראו הגאונים הראשונים שעמדו אחר חבור הגמרא שרבו הרמאים (רמב"ם, מלוה ולוה ב ב).  — ג) בחכמת החשבון2, אחד מארבעה מעשי החשבון העקריים, לחבר מספרים אחדים יחד ולעשות מהם סכום מספר אחד, Addition.