1 משק' תַּפּוּחַ.  בארמ' חבושא: קרא וחבושא כתוב' ס:, וכן בסורית.  ולא נתבאר מקור מלה זו, ויש מקום של פקפוק גם במשמעתה האמתית.  הערוך פרש: הן פרישין בלעז קוטניי, ובעה"ק קוויט"ן בל"א.  וכן לעז רש"י קדויינץ (כך בכ"י).  והנה המעריך השיג על פרוש זה של הערוך, וכן דחה פרוש זה הר"ש כלא' א, וכן גם עמנ' לו (Pfln.  § 103) מפני שהם נאכלים חיים, מה שאין כן בהפרי Quitte .  אבל, אם משום זה אין סבה לדחות פרושו של הערוך ורש"י, כי בארץ ישראל אוכלים הפרי הזה גם עתה חי גם הערבים וגם היהודים ילידי הארץ, ובאין לנו יסוד לפרוש אחר עלינו לקבל את פרושם של הערות ורש"י, ועי' פריש.